• הציניקן הגדול

במצבו הנפיץ והמעורער, הדבר האחרון שהמזרח התיכון זקוק לו הוא ציוצים עצבניים וקשים לפענוח מצד מי שאמור להיות המתווך ומשכין היציבות והשלום: נשיא ארצות הברית. כאשר ברמאללה ובתל אביב, בריאד ובעמאן, העיניים נשואות לוושינגטון והרצון הוא להבין מה מתכוון דונלד טראמפ להציע או לכפות על המזרח התיכון, אם בכלל, כדי שיגיע לרגיעה בדרך לפיוס.

אלא שדונלד טראמפ לא הוכיח עד כה כי הוא יודע להציג משנה מדינית סדורה, או שהוא מסוגל להציב תוכנית שיש לה התחלה, אמצע וסוף, עם קווי פעולה ולוח זמנים.

השבוע הוא הגדיל לעשות: אחרי ששגרירת ארצות הברית באו"ם ניקי היילי הודיעה על כוונתה לקצץ את תקציב ארצות הברית לאונר"א (סוכנות הפליטים הפלסטינים) בא הנשיא וצייץ על הפלסטינים ועל הישראלים, מילים שהותירו רבים פעורי פה. "הסרנו מהשולחן את עיר הקודש, הנושא הכי קשה במשא ומתן, אבל ישראל הייתה משלמת יותר עבור זה", הוא כתב בהמשך לציוץ שבו הודיע כי לא רק לפקיסטן יקצץ בסיוע, אלא גם לפלסטינים שמסרבים להיכנס למשא ומתן כבר זמן רב.

האם הוא מתכוון לקצץ בסיוע לאונר"א כפי שאמרה היילי, או שבנוסף הוא רוצה לקצץ גם בסיוע האמריקני לרשות הפלסטינית? לא ברור.

באותה הזדמנות טראמפ אותת לישראל, במרומז ובמעורפל, שיש מחיר להכרזה - ולא כפי שאמרו בבית הלבן, שהיא נולדה כי טראמפ חושב שזה צעד מוסרי. לא. הפנקס פתוח, היד רושמת והתשלום ייגבה בצורה זו או אחרת.

זה מה שהיה חבוי בין השורות בציוץ המוזר של טראמפ על הפלסטינים והישראלים. וזה מה שגרם לרבים כל כך ברחבי המזרח התיכון ובעולם כולו לשאול: אם לטראמפ יש ויתורים מישראל, למה הוא לא מציג אותם, אם לא בפומבי לפחות מול הפלסטינים? אם הוא כזה מוצלח שקיבל מנתניהו ויתורים להסדר עתידי, למה הוא לא מתחיל בנקודה זו את המשא ומתן? הרי יכול היה גם להקטין במעט את הכעס של הפלסטינים על ההכרזה. והוא גם הביך את ישראל, שכן הוא חשף כי במשמרת שלו אין ארוחות חינם וישראל הייתה מוכנה לשלם.

טראמפ לא המציא דבר. התוכנית, כללית למדי, מבוססת על אלמנטים של היוזמה הסעודית שקיבלה אישרור מהליגה הערבית, יותר מפעם אחת. טראמפ מתרברב כי יש לו יחס מיוחד ומועיל עם בית המלוכה בריאד ורמוז פעם אחרי פעם שיביא לא רק לשלום בין הישראלים לפלסטינים, אלא גם לפיוס עם מדינות ערב ובראשן סעודיה.

 

תגיות

Jan 05, 2018 11:43 UTC
תגובות