• הסכסוך על ועדות החקירה הפרלמנטריות

קונפליקטים במערכת הפוליטית הישראלית סביב זהות יו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית לחקר ההלוואות לטייקונים. יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן אמר שהוא תומך בכך שוועדת הכלכלה בראשות ח"כ איתן כבל מהמחנה הציוני תתפקד כוועדת החקירה.הוא טען כי "זה נוח לי שזה יהיה מישהו מהאופוזיציה, שלא יחשבו שאנחנו מוכרים את המשחק".

גם שר האוצר משה כחלון תומך בחקירת חובות הטייקונים. אלא שלדברי יו"ר סיעת כולנו ח"כ רועי פולקמן, "לא בטוח שכבל הוא האופציה היחידה. אנחנו בודקים חלופות. יש שאלה אם אנחנו רוצים ועדה בראשות האופוזיציה", אמר. לטענת פולקמן, מסירת החקירה לוועדה בראשותו של כבל היא גם מעשה לא קוֹלֶגְיָאלִי כלפי יו"ר ועדת המשנה לאשראי של הכנסת ח"כ איילת נחמיאס ורבין מהמחנה הציוני.

מאיתן כבל נמסר בתגובה: "אני לא מכיר ספק שכזה ואין כאן שאלה של אופוזיציה וקואליציה. הכנסת מאוחדת סביב העניין, מה גם שאני יכול לעסוק בעניין בוועדת הכלכלה בלי לקבל רשות מאף אחד. אני מתכוון לשוחח עם השר כחלון בעניין ומקווה שלא תהיה בעיה".

בתוך כך נודע כי ועדת החקירה תעסוק גם באשראי שהעניקו הגופים המוסדיים, המנהלים את כספי הפנסיה של הציבור - כך לפי ביטן. לדבריו, הוועדה צריכה לעסוק לא רק בבנקים אלא גם בקרנות הפנסיה, קופות הגֶּמֶל וקרנות ההשתלמות. "גם הן נותנות הרבה מאוד כסף לכל מיני חברות גדולות, לא בודקות השקעות ולא לוקחות ערבויות ובסופו של דבר התספורות חלות גם עליהן וזה על חשבון הציבור", אמר. "בלי הגופים המוסדיים אין טעם". ביטן ציין כי החקירה לא תהיה עיקר תפקידה של הוועדה, אלא "לצפות פני עתיד".

"רוב הדו"חות של ועדות החקירה הפרלמנטריות ומסקנותיהן אינם זוכים להתייחסות של הגורמים הרלבנטיים ברשות המבצעת", קבעה ד"ר דנה בלאנדר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. לפי בלאנדר, הדבר הטוב ביותר שוועדת חקירה פרלמנטרית יכולה לצפות לו הוא "העלאת נושאים למודעות הציבורית ועידוד חקיקה בתחומים שנחקרו". עוד לדבריה, זה מה שקרה לוועדות לבדיקת תופעת הסחר בנשים ועמלות הבנקים .

עד כה הוקמו בישראל 25 ועדות חקירה פרלמנטריות. שנות השיא שלהן היו בעשור הקודם, אז הוקמו 15 ועדות. מאז 2008 לא מונתה אף ועדה כזו.

סיבה אחת ליכולות המוגבלות של ועדות חקירה פרלמנטריות היא שלא לגמרי ברור מה הסמכויות שלהן.

 

Jun 12, 2017 11:10 UTC
תגובות