• יצור כלאיים

נציב קבילות החיילים של צבא ישראל, פירסם דו"ח ובו ביקורת חריפה על התנהלות הצבא. התמונה שהנציב משרטט קשה אך אינה מפתיעה. בשנים האחרונות, בעקבות על התנהלותו הכלכלית, אימץ צבא ישראל את תרבותה הניהולית של חברת השוק, ואף התגאה בהפרטה של משימות. עתה חושף הנציב את תוצאות השינוי: כשל ניהולי ומשבר אמון אצל אנשי הקבע.

כך, למשל, זיגזג הצבא בין מודל קבע שדחה את גיל הפרישה ובין מודל שהקדים גיל זה, עד שגיבש מודל חדש. "רק אחד מתוך 10 משרתים מגיע לגיל פרישה", התרברב הצבא בערעור היציבות התעסוקתית של משרתי הקבע. הדו"ח מראה כיצד המודל הזה מותיר את הצבא ללא כוח אדם איכותי — שכן "רבים מהקצינים הצעירים חוששים להסתכן בכך שישוחררו מהצבא בגיל מבוגר יחסית, ללא רשת הביטחון של הפנסיה" — וזאת במחיר ריקון המערכים הטכנולוגיים מתשתית הידע של הקצינים הצעירים.

הנציב מספר כיצד באחד מבסיסי ההדרכה קבלנים מנקים לחיילים את הנשק. אבל האם לא בכך התגאה הצבא, כשהקים את עיר הבה"דים ופטר את החיילים ממשימות לוגיסטיות שהוטלו על קבלנים? הצבא התפאר בעובדה שפיטר אלפי אנשי קבע לצורך הפניית משאבים לחיזוק היחידות ומוכנותן, תוך שהוא משנה את "צורת ניהול כוח האדם, כך שתימדד על־פי שכר", לדברי הרמטכ"ל הישראלי. אבל הנציב מדווח על "חוסר איזון בין כוח האדם שנותר לאחר הקיצוץ לבין המשימות שלא פחתו, ואף עלו".

הקצינים מדברים על אימוץ טכנולוגיות אזרחיות, ועל "השטחת" ההייררכיות הפיקודיות, אבל הנציב מדווח על "מערב פרוע" של שיח בדוֹא"ל וזרימה של תעבורה סלולרית, המפרקים את המשמעת הצבאית ההייררכית. הצבא הישראלי עודד את החיילים להשתמש במכשירים הסלולריים שלהם, אבל לא נתן את דעתו להשפעה ההרסנית שלהם על המשמעת.

כמו כן, הפריט צבא ישראל חלק משירותי הרפואה ובכך פגע קשות בשירותים הניתנים לחיילים. הוא גיבש מודל מילואים שהוא יצור כלאיים בין מודל התנדבותי־מקצועי, ששם דגש על תמריצי שוק, ובין מודל שעדיין רואה בשירות המילואים סוג של "שליחות".

התרבות שהצבא הישראלי אימץ מובילה אותו לקריסה ארגונית, כפי שמראה הדו"ח. עם זאת הצבא לבדו לא יוכל לתקן את הקלקולים. הצבא הישראלי הפך מארגון ציבורי לתאגיד, שרץ לאמץ אופנות ניהוליות חיצוניות בצורה בלתי מבוקרת.

 

 

Jul 09, 2018 10:09 UTC
תגובות