• מנעד המניפולציות

נתניהו גורר את ישראל למצב מלחמה כדי להעביר בנקל ובאופן מזורז את התוכנית הגדולה: חיסול הדמוקרטיה. עד לאחרונה לא הייתה לו בעיה עם דמוקרטיה. להפך. הוא ניצל היטב את חולשותיה כדי לעלות לשלטון ולהישאר בו.

אבל החקירות מתקדמות. כתבי האישום מתקרבים. לא בטוח שאפילו מנדלבליט וניצן יצליחו לחסום אותם במלואם. לכן צריך לחסל את הדמוקרטיה. היא לא טובה יותר. כהונתו של המפכ"ל שהכזיב מסתיימת בדצמבר ולא תוארך. המפכ"ל הבא ימונה רק לאחר שיתחייב לשנות כיוון. בינתיים צריך גם לנטרל את בג"ץ כדי שלא יוכל לפסול החלטות כנסת לחיסול הדמוקרטיה. למשל חוקים שלא יאפשרו לחקור ולהעמיד לדין ראש ממשלה מכהן. הציפייה ממנדלבליט וניצן היא למשוך מספיק זמן עד אז. "פסקת ההתגברות" היא שם מכובס, צריך להפסיק להשתמש בו. השם הנכון הוא "החוק לחיסול הדמוקרטיה". גירוש מבקשי המקלט האומללים הוא רק תירוץ. לנתניהו לא אכפת מהם או מתושבי דרום תל אביב. עובדה: פסקת ההתגברות עוסקת בכלל בחקיקה (כנסת) ולא בביקורת שיפוטית על החלטות ממשלה. גם להיטלר הייתה פסקת התגברות. ב-1933 קראו לה בגרמנית "חוק ההסמכה". זה החוק שיביא את רפובליקת ויימר אל סופה. דמוקרטיות חלשות מביאות על עצמן את סופן.

ההסלמה הביטחונית בסוריה ובעזה מסייעת לנתניהו לטשטש את המהלך ולפורר את מעט העמידה האופוזיציונית שעוד נותרה במערכת הפוליטית ובתקשורת.

מבחינת מפלגות האופוזיציה בישראל, לא ברור מתי יש זמן הולם להיאבק בשלטון ולהגן על הדמוקרטיה. אסונות והסלמות תמיד יהיו. גם תירוצים.

גם ההתקפה היזומה על מטרות איראניות בסוריה לא גרמה לו לחדול מהתוכנית לחיסול הדמוקרטיה. להפך, היא אפשרה לו להאיץ אותה.

שליטים סמכותנים שמפוררים דמוקרטיות מגבילים גם את כוחה של התקשורת. היסטורית זה נחשב תנאי הכרחי. בישראל לא יהיה בזה צורך. התקשורת מתיישרת בעצמה. במקום להחרים ראש ממשלה שמסרב כבר שנים להתראיין ולהשיב לשאלות, היא ממשיכה ללוות את מסעות הראווה שלו לחו"ל, להתייצב לתדרוכיו, להעביר בשידור חי את נאומיו ולפרשן אותם בהררי מילים אחר כך. לא פלא שכמעט חמק מהרדאר המהלך היומי החשוב באמת של נתניהו לחיסול הדמוקרטיה: העברה מזורזת - בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית בתוך שעות ספורות(!), של חוק שמאפשר לו ולשר המלחמה להחליט בלעדית על יציאה למלחמה. בלי ממשלה, בלי קבינט. אבל רק "בתנאים קיצוניים". כאילו שיש יציאה למלחמה בתנאים לא קיצוניים (תוצאת ההצבעה, אגב: 61 בעד, 41 נגד. לאן נעלמו 14 ח"כים מהאופוזיציה?).

אז נתניהו וליברמן יכולים להוציא את ישראל למלחמה מול איראן. אותו נתניהו שמצוי תחת שלוש חקירות פליליות, ורעייתו עומדת לפני הגשת כתב אישום בעניינה. אותו ליברמן שחמק בעור שיניו מהעמדה לדין בתיקי קפריסין. שמגרד את אחוז החסימה. שכמה שבועות לפני הצטרפותו לממשלה קרא לנתניהו "שקרן, רמאי ונוכל", ושמטעמם של נתניהו והליכוד נמסר אז בתגובה כי "ליברמן מנסה לעשות הסבה מקצועית מפרשן פוליטי כושל לפרשן צבאי שלא עומד בתנאי הסף. אדם שהכדור היחיד ששרק לו ליד האוזן הוא כדור טניס, אדם שלא הוביל מימיו אפילו לא חייל אחד לשדה הקרב ולא קיבל החלטה מבצעית מימיו, אדם שלא שרד ישיבת קבינט אחת מתחילתה ועד סופה, לא יכול להיות פרשן צבאי".

פרשן אולי לא, אבל כדי להשאיר את נתניהו בשלטון התברר ששר מלחמה דווקא כן. בקדנציה הבאה גם בו לא יהיה צורך. נתניהו יוכל לשמור בידיו את תיק הביטחון, ואז להחליט בהתייעצות עם עצמו על יציאה למלחמה. בינתיים הוא יכול לעשות את זה עם ליברמן. הם באותו ראש. על הישראלים, להתעורר. אתם והילדים שלכם תהרגו במלחמה הזאת, לא נתניהו ולא ליברמן ולא הילדים שלהם.

 

תגיות

Jul 24, 2018 10:33 UTC
תגובות