• הבלגן המפלגתי

אם ח"כ איתן ברושי אכן תקף מינית או נהג באופן בלתי הולם כפי שמתואר במכתב התלונה - הוא חייב להתפטר מהכנסת מיד ולא לעסוק לעולם בכל תפקיד ציבורי. אין הנחות או הסברים שיצדיקו מעשה שכזה. אבל לפני שהתברר אם היה או לא היה, יש עוד דרך לעבור.

זאת הייתה אולי התגובה הכי מבוהלת של יו"ר מפלגת העבודה, אבי גבאי, מאז נכנס לתפקידו. בתיבת המייל של גבאי התקבל קובץ וורד ובו מכתב אנונימי המגולל תלונה על תקיפה מינית שביצע לכאורה ברושי. המקרה התרחש, כך על פי הכתוב, לפני 15 שנה במהלך שהות משותפת של השניים במעלית במקום העבודה.

ח"כ ברושי הוא שם חם היום במפלגת העבודה, ולא בגלל אלפי המתפקדים שיש לו בגזרת המושבים והקיבוצים. שמו של הח"כ שהיה עד לא מזמן אנונימי לחלוטין, עלה לכותרות לאחר שבמהלך סיור של המפלגה בדרום, נגע בישבנה של ח"כ איילת נחמיאס ורבין וננזף. מאז הוא תחת זכוכית מגדלת, ואולי בצדק. אלא שבמקרה הזה, זכוכית המגדלת הזאת עשתה שירות רע מאוד לראשי מפלגתו של ברושי.

שעה וחצי לאחר ששוגר המייל לגבאי וידיעות על כך החלו להתפרסם בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, הופצה מטעם גבאי ההודעה הבאה: "שוחחתי עם ח"כ ברושי והודעתי לו על השעייתו לאלתר מפעילות במפלגה ודרשתי ממנו לקבל אחריות על מעשיו המבישים ולפרוש מהכנסת. אין לעברייני מין מקום בכנסת".

בהודעה הזאת של גבאי, שהתקבלה בסיפוק רב בקרב ציבור גדול יחסית במפלגת העבודה, יש כמה בעיות. גבאי טוען שהודיע לברושי על השעייתו לאלתר מפעילות, אולם בפועל הסיסמה הזאת מחזיקה כותרת בלבד. המצב המשפטי אינו מאפשר לגבאי להשעות את ברושי, שנבחר על ידי הציבור ויפוטר אך ורק על ידו. כך לדוגמה, גבאי לא יוכל למנוע מברושי להגיע לכנסת, להשתתף בהצבעות ולהמשיך להתנהל כנבחר ציבור על כל המשמעויות, ולכן ההצהרה הזאת פשוט ריקה מתוכן.

שנית - ואולי בעייתי יותר - גבאי הכריז כי אין מקום לעברייני מין ברחוב ובכנסת. האמירה הזאת נכונה ומתבקשת בתנאי שאכן מדובר בעבריין. ברושי, ואפשר לאהוב את זה או לא, עדיין לא נחשב עבריין מין לפי החוק. ואם גבאי כבר בחר להגדיר אותו כך, מבלי שהוגשה תלונה במשטרה ובלי שהתקיימה כל בדיקה בעניינו, אז לפי השיטה הזאת דוד ביטן הוא עבריין מושחת ואפילו על גבאי עצמו ניתן היה להכריז כעבריין עת נחקר בעבר בעניין בזק בינלאומי.

אבל ענייני סמנטיקה הם אולי הבעיה הקטנה בסיפור הזה. מוזר יותר שאת ההשעיה ביסס גבאי - בגיבוי שותפתו ציפי לבני - על תלונה אנונימית, שהגיעה בקובץ מייל שאיש לא חתם עליה. גבאי, ואיתו מרבית חברי הכנסת ממפלגת העבודה, ששיגרו תגובות חריפות וקראו לברושי להתפטר, לא ראו מעולם את המתלוננת, לא דיברו איתה ואפילו לא נתנו לברושי את הזכות הבסיסית למסור את גרסתו לסיפור שהתרחש, כך על פי התלונה, לפני 15 שנה.

"שיתפטר עד שיתברר הנושא", קראו חברי הכנסת. אבל איך יתברר הנושא אם אפילו לא הוגשה נגדו תלונה במשטרה, וגם לא ברור מה יעלה בגורל תלונה כזו עקב ההתיישנות? איך אמור ברושי, שעד שלב מאוד מאוחר של הבלגן התקשורתי, לא ידע בכלל במי מדובר, להגיב?

אז מה עמד מאחורי ההודעות המבוהלות של בכירי המחנה הציוני, לבני, גבאי ויו"ר הסיעה יואל חסון, שמיהר להכריז כי לא יאפשר לברושי לפעול בזירה הפרלמנטרית? הרי איש מהם לא עשה את הבדיקה הבסיסית הנדרשת לפני שהכריז על ברושי כ"מוקצה".

יכול להיות שיתברר שברושי אכן עשה את המעשים, יכול להיות גם שמדובר בדפוס קבוע, ואם כך, הוא לא ראוי לכנסת ולא לכל תפקיד ציבורי אחר. אבל יש גם רף מינימלי של בדיקה שצריך להקפיד עליו לפני שחורצים את הדין.

 

תגיות

Aug 23, 2018 10:35 UTC
תגובות