• ישראלים נלחמים על פירורים והממשלה מתחשבת במתנחלים

שקד אינה מאמינה באמת ב- דה־רגולציה, דה־חקיקה, דה־משפטיזציה, אלא כנשק להכנעת יריבים פוליטיים. כך כתבה נועה אסטרייכר וקבעה כי לתושביה הלא־דתיים והלא־עשירים של ישראל בגבולות הקו הירוק, שקד וחבריה מוכנים לתת את המינימום-וגם זה עולה להם בבריאות.

אם זה היה תלוי בשקד, היו מבטלים את המינימום. תמיד אפשר לרדת נמוך יותר, זה עניין של היצע וביקוש, או של "רצון העם". העם רוצה שלערבים לא יהיו זכויות? בבקשה. העם רוצה לסתום לשמאל את הפה? וואלה, בכיף. העם רוצה מערכת בריאות ציבורית מתפקדת? העם רוצה שמשרד האוצר יפסיק לשדוד את קופת הביטוח הלאומי? השתגעתם? מה אתם מבקשים דברים שאסור?

קשיחות שקד מתמוססת, כאשר מדובר בימין המתנחל. נעלמים האיסורים ומתפוגגים האיומים. לימין המתנחל מותר לרצות ולקבל את הכל. כספים ללא הגבלה, לכל מטרה, בלי לשאול שאלות... אם משהו משתבש — נציגי משרד המשפטים יתייצבו בבג"ץ המשוקץ ויגוננו על זכותם של המתנחלים לקבל את כל מה שהם רוצים, על חשבון שאר אזרחים. על מי שאינו חבר במועדון, גם אם הוא עני, תוטל אגרה שתמנע ממנו לתבוע, ואם הוא פלסטיני, יחוקק חוק שיאוסר עליו לתבוע.

שקד מונתה לשרת המשפטים, אך היא עובדת בשביל המתנחלים, שלא נותנים כל דבר בתמורה. זה לא נגמר כאן. לפי דו"ח מבקר המדינה ל–2017, בתל אביב יושבים כיום כמה "גרעיני משימה" של עמותות המקורבות לבית היהודי, שנשלחו לעשות נפשות לתורת ההתנחלות ולעליונות היהודית. אותם יחידים ומשפחות — דתיים־לאומיים בלבד — מקבלים תשלום חודשי ומתגוררים בעיר היקרה ביותר בישראל: הכל מתקציב המדינה, דרך התמיכה שהיא מעניקה לעמותות. כלומר, כל מה שדפני ליף היתה צריכה לעשות זה להתפקד למפלגה הנכונה ולחזור בתשובה, ואף אחד לא היה קורא לה מפונקת או צועק עליה "לכי לפריפריה".

שלא יהיו לכם אשליות. כתבה נועה אסטרייכר והוסיפה השפע שנשפך על ההתנחלויות מתאפשר רק בזכות סגירת הברז כאן. אין כסף לנכים, לניצולי שואה, למעונות יום מפוקחים, לקשישים סיעודיים, לטיפול במתמודדי נפש בקהילה, לנפגעי תקיפה מינית. אין, כי ההתנחלות מקדשת את האמצעים. כאן נגזר על הנזקקים להילחם זה בזה על פירורים, למצהלות הימין הלבן והשבע שמביט מיציע המכובדים.

 

 

Sep 09, 2018 11:10 UTC
תגובות