• כשהפור נופל על צלע שבור

הפרשנית מורן אזולאי פרסמה מאמר ב"ידיעות אחרונות" ובה כתבה: בשבועות האחרונים ובדציבלים גבוהים יותר בימים האחרונים, מופצות שוב ושוב שמועות על חבירה אפשרית של שר האוצר, משה כחלון לראש הממשלה בנימין נתניהו. כלומר: ריצה משותפת בשיטת הריץ'-רץ'.

מה ההיגיון מאחורי זה? הקוֹנְסְפִּירָטוֹרִים  יאמרו: נתניהו רוצה תוצאה מדהימה בבחירות, כזאת שתשאיר את כולם פעורי פה. תוצאה שבעקבותיה יוכל להגיד כי הציבור אמר את דברו באופן חד וברור, חרף החקירות וכתב אישום שאולי יגיע.

חזרה של כחלון לליכוד יכולה לתת לכאורה מענה לתוכנית הזאת. אם מוישה חוזר הביתה זה לא רק גימיק תקשורתי נהדר, זה גם מהלך שנותן מענה חברתי לציבור גדול שמחפש את הטיקט הזה ולא בהכרח מוצא אותו בליכוד. אז במפלגה מפמפמים את זה, מתדרכים על זה, ויש מי שמשוכנעים שזה יקרה.

בניגוד למהלך הדומה שנעשה עם יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן בבחירות 2013 ולא ירד לליכודניקים בגרון, משה כחלון עובר כמו חמאה בליכוד. בנוסף, כחלון מביא טיקט, ליברמן לא הביא. ביטחון ממילא היה הטיקט בליכוד, איתו או בלעדיו.

הקוֹנְסְפִּירָטוֹרִים מתעקשים שבזמן שביבי יכול לרשום תוצאה טובה - כחלון יחסוך את כאב הראש של ההתמודדות, ריצות השטח והפעלת מערך לוגיסטי מורכב - ויקבל מראש ובלי מו"מ מתיש את עמדות המפתח שהוא חפץ בהן, בראשן משרד האוצר על מגש.

אלא שלמרות התדרוכים וגל השמועות הבלתי פוסק בעניין הזה, במפלגתו של כחלון מכחישים את השמועות וטוענים בתוקף שמדובר בשטות גמורה שמקורה ברצון לפגוע בו ובמפלגתו.

לא רק שכחלון לא ירוץ עם נתניהו, אומרים מי שבקיאים בנושא, כחלון אף עושה הכול כדי להבדיל את עצמו מנתניהו, מתאמץ להתרחק ממנו, מריץ ברשויות המקומיות מועמדים נגד המועמדים של נתניהו וחבירה אליו היא דמיונית ופשוט לא תתקיים. לא רק כי כחלון מתכוון לפנות למה שמוגדר בסביבתו "הימין הממלכתי", אלא גם כי חלק גדול מה-DNA ה"ליכודי" העכשווי, לא יושב עליו בול.

מספיק היה לראות את פניו במהלך השואו המאולתר של נתניהו שבחר את מעמד חשיפת הנגיד החדש בפני הכתבים הכלכליים כדי לערוך מסיבת עיתונאים על חקירות וחסינות.

כחלון הביט במתרחש מופתע, לא היה שום רמז למה שעומד לקרות (נתניהו פונה לכתבים הכלכליים ואומר: "תתקשרו למערכות. שיתנו לכם את השאלות הכי קשות אליי, אני אחכה").

הוא ישב שם, מביט במופע של נתניהו המדרבן את הכתבים להתקיל אותו וגורם לכולם לשכוח מה שמו של הנגיד החדש שנחשף רק לפני רגע.

כחלון ישב בסבלנות וקל להעריך שלא נהנה מהסיטואציה הזאת. מצד אחד נתניהו הוא שבחר את מסיבת העיתונאים המשותפת הזאת עם כחלון, מצד שני הפך אותו לצלע שולית במודע ובלי לחשוב פעמיים.

ואם יש עוד משהו שקיבל חידוד: הבעת פניו של כחלון הסגירה שהחיבור עם נתניהו לא רק שלא יעבור אצלו כמו חמאה, זה יותר בכיוון של עצם בגרון. ומי יכניס מיוזמתו עצם לגרון ויביא על עצמו סכנת חנק?

המושב החמישי של הכנסת ה-20 נפתח ונראה שהפור נפל. הכנסת מתכנסת כדי להתפזר. אם לא מיד, זמן קצר אחרי החזרה לפעילות.

יש שני מוקשים מרכזיים שהקואליציה הזאת אולי יודעת לפתור, אבל לא בטוח שהיא רוצה.

גם אם נתניהו יחליט לבסוף לדחות את הבחירות, משמעותה של ההחלטה הזאת: פירוק שני מטענים מסוכנים עם פוטנציאל נפיץ במיוחד: חוק הגיוס החדש שנכפה על הכנסת לחוקק וישלח את בני הישיבות לצה"ל וחוק גיור חדש שנוגע גם הוא בעצבים החשופים של לא מעט חלקים בחברה הישראלית.

מתוך ידיעה שהשנה היא ממילא שנת בחירות (מועדן המקורי - נובמבר 2019) קשה להאמין שנתניהו ייכנס להרפתקה נפיצה כל כך ביודעו כי רק רע יכול לצאת מזה.

שני נושאים המגלמים יחד ולחוד את הסיוט של כל ראש מפלגה בקואליציה הזאת. מה שלא תעשה, תצא רע. כך שהפעם, בניגוד לפעם הקודמת שבה עלו שותפיו של נתניהו על בריקדות וסנדלו את הרעיון שלו לבחירות מוקדמות, הפעם אפילו הם מעדיפים לגלגל את תפוח האדמה הלוהט הזה רחוק ככל האפשר ולקיים בחירות לפני שהוא גורם להם נזקים בציבור. גם עבור נתניהו השיקול דומה. הוא מצוי בשיא הפופולאריות שלו, איש לא מאיים על מקומו, מדוע שייכנס לתסבוכת ויפתח פצעים מדממים רגע לפני שהציבור הולך לקלפיות ממילא.

 

תגיות

Oct 20, 2018 11:50 UTC
תגובות