• הנסיון להטעות

תנאי החיים הקשים, שבהם שרויים כשני מיליון תושבי עזה תחת הסגר הישראלי, והיעדר אופק מדיני,הכשירו את הקרקע להתפרצות ההמונית, שבה משתתפים עשרות אלפי פלסטינים שאיבדו תקווה לשיקום חייהם ולעתיד טוב יותר. צבא ישראל בלם עד כה את פריצת הגדר ואת הסכנה של כניסת אלפי עזתים לישראל, אבל תהיה זאת הטעיה למסגר את האירועים בעזה כאירוע צבאי מקומי שבו נמדדים המנצחים והמפסידים על פי מניין ההרוגים ועמידותה של גדר הגבול.

זירת המאבק איננה מוגבלת לעזה. במישור הדיפלומטי ישראל תתמודד עתה עם לחצים בינלאומיים ומול מדינות, חלקן ידידותיות, שאינן מאמצות את דף המסרים הישראלי שמסמן את חמאס כגורם האחראי למרי האזרחי. ככל שיימשך העימות, עלולות גם הגדה המערבית ומזרח עיר הקודש להצטרף למחאה, ובה בעת ירדן ומצרים, וכמותן מדינות ערביות אחרות, מודאגות מזליגת המחאה אל שטחיהן.

צבא ישראל טוען כי הוא הכין עצמו ל"כל תרחיש" אבל הוא אינו מוסמך לנהל מדיניות או לחרוג מעקרונות הפעולה שמכתיבה לו הממשלה הישראלית. עקרונות ומדיניות אלה הם שמזינים את המחאה הפלסטינית ומסכנים את ישראל. העימות בעזה מעיד על כך שההבחנה בין פתרונות לטווח הקצר, קרי, בלימת המחאה על הגדר של עזה, לבין הפתרונות לטווח הארוך שפירושם המשך הסגר עד לפתרון מדיני כולל, היא חסרת יסוד. הטווח הקצר מכתיב את הטווח הארוך ולא להיפך — והוא מחייב לאמץ מדיניות חדשה.

ממשלת ישראל מרוצה מכך שהממשל האמריקאי רואה עמה עין בעין את אחריותם של הפלסטינים למבוי הסתום, אולם לא הממשל האמריקאי הוא זה שצריך להתמודד עכשיו עם עשרות אלפי פלסטינים על הגדרות, אלא הישראלים. אבל הממשלה הישראלית מעדיפה להשלות אותם בכך שכמה עשרות צלפים שהוצבו בקרבת הגבול יסלקו את האיום הקבוע שמונח לפתחם. "הפתרון איננו צבאי", נוהג הרמטכ"ל להסביר, אולם נראה שאין מי שמאזין לו בממשלה. התבונה מחייבת שלא להניח לצלפים לפתור את הבעיה השורשית ולא להיכנס למאבקי יוקרה של ניצחון והפסד. הנסיבות ואדישות הממשלה  הישראלית מחייבות גם את בעלות בריתה של ישראל להפעיל את השפעתן כדי להאיר את הנתיב שבו על הממשלה הישראלית ללכת.

 

Apr 11, 2018 11:15 UTC
תגובות