• המסמר האחרון

המוניטין של מנהיגי ישראל ועתידם הפוליטי יעמדו בסימן הניסיונות החוזרים ונשנים לפגוע בעצמאות המשפט. שוב מתברר שראש הממשלה הישראלי, בנימין נתניהו, וחבריו לקואליציה, מבקשים להפר את האיזון העדין והקריטי שבין הרשות השופטת לרשות המחוקקת.

האיום הקבוע בחקיקת "פסקת התגברות", אשר תיתן כוח אדיר לכנסת שברוב רגיל תוכל לחוקק ככל העולה על רוחה, קיבל באחרונה תפנית נוספת. בישיבת הממשלה הישראלית הוחלט לדון ב"מודל הבריטי לפסקת ההתגברות". מדובר למעשה במודל שבמסגרתו תילקח מבית המשפט סמכות הביקורת על החקיקה — וחשוב מכך, היכולת לפסול חוקים שעומדים בסתירה לחוקי היסוד — ומכאן שתבוטל העליונות הנורמטיבית של כל חוקי היסוד, כולל אלו העוסקים בסמכויות השלטון, בעריכת הבחירות וכו'.

מצב כזה, שבו בית המשפט רק "מצביע" על כך שחוק אינו מתיישב עם חוק אחר, אכן מתאים למדינה כמו בריטניה, שהיא היחידה כמעט בעולם שאין בה חוקה או חוקי יסוד. מובן גם שבבריטניה אין פסקת התגברות — כי אין חוקה להתגבר עליה — ולכן מונח זה כלל אינו רלוונטי.

אמנם לבית המשפט העליון הבריטי אין סמכות לבטל חוקים, אך האיזונים והבלמים בבריטניה פועלים אחרת מאשר בישראל. בבריטניה יש שני בתי מחוקקים והבית העליון יכול למתן ולעכב חקיקה פופוליסטית. ועדה בפרלמנט הבריטי בודקת אם חוקים פוגעים בזכויות אדם. בריטניה כפופה לאמנה האירופית לזכויות אדם, וכל אזרח או אדם שכפוף לשלטונותיה יכול לעתור לבית הדין האירופי בשטרסבורג בטענה שבריטניה מפרה את זכויותיו.

בישראל אין כמעט איזונים ובלמים כאלה. בישראל יש בית מחוקקים אחד והיא אינה כפופה לאמנת זכויות האדם האירופית ולסמכות שיפוט בינלאומית כזו. מובן שבמצב שבו יינטל מבית המשפט העליון הכוח החשוב ביותר שלו, לכנסת ולממשלה יהיה כוח בלתי מוגבל. ההיסטוריה כבר הראתה שאין מצב מסוכן יותר מאשר שלטון חסר רסן ונטול ביקורת. מוטב שחקיקת פסקת ההתגברות, או כל מתכונת אחרת של פגיעה בסמכות בית המשפט לקיים ביקורת חוקתית, תרד מעל סדר היום בהקדם.

 

 

Apr 21, 2018 05:11 UTC
תגובות