• מצגי השווא

עובדה היא, שאלמלא לשונה של מירי רגב, ספק רב היה אם בנימין נתניהו היה מוזמן להדליג משואה.

אם אישיותו של ראש הממשלה מייצגת "חברה ערכית יותר", החברה הישראלית בצרות. על תרומתו "יוצאת הדופן למען כינונו של עולם טוב יותר" יעידו מיליוני הפלסטינים שממשלת נתניהו כולאת בעזה, ללא תקווה לחיות בעולם טוב יותר. אפשר לצרף אליהם פעילי זכויות אדם, פלסטינים ש״מגיעים בכמויות אדירות אל הקלפי", מבקשי מקלט המכונים "מסתננים" וסתם שמאלנים.

מאחר שלפי נתניהו אין עם מי לדבר בצד הפלסטיני, "פועלו החדשני" מתרחש, על פי שיטתו, בזירה האזורית. נתניהו הבטיח לטפח את עוצמת הישראלים ולהבטיח את עתידם, אך גם להוסיף ולרקום שיתוף פעולה עם הגורמים המתונים סביבם, רמז עבה לסעודיה, "כדי לסלול דרך לשלום". בטקס אזכרה אחר, בירך ראש הממשלה ושר החוץ על השינוי החשוב ביותר המתחולל בחלקים של העולם הערבי. הוא הביע את אמונתו כי הדבר יביא להרחבת מעגל השלום. סעודיה כבר אמרנו? בהמשך הנאום שב נתניהו להתמוגג מהחלטתו של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ, להעביר את שגרירות ארה"ב לעיר הקודש.

הרי לכם מעשה חדשני כפול, ממש סטארט-אפ בינלאומי: גם קידום יחסים עם מדינות ערביות מתונות, במקביל לצליפה באזרחים ערבים בעזה והעמקת הכיבוש בגדה ובעיר הקודש, וגם השגת הכרה אמריקאית באל קודס כבירת ישראל. אך, אבוי, שעות לא רבות לפני שראש הממשלה הוזמן להדליק את משואת החדשנות האזורית שלו, טען סלמן מלך סעודיה כי "הנושא הפלסטיני יישאר הנושא המרכזי שלנו, עד אשר כל הפלסטינים יקבלו את זכותם החוקית להקים מדינה עצמאית, שבירתה עיר הקודש". הדברים נאמרו בכינוס ה-29 של הפסגה הערבית, שהתקיימה בדהראן שבסעודיה. המלך סלמן בחר להכתיר את הפסגה בשם "פסגת אל קודס".

הכינוס התקיים אמנם על רקע העימות הגלובלי-אזורי סביב המלחמה בסוריה והעימות בין ישראל לאיראן, אבל הפסגה נעלמה מעיני התקשורת הישראלית. זו מפטמת בחודשים האחרונים את הציבור הישראלי בסיפורים על רומן סוער בין תל אביב לריאד נגד "האויב המשותף מטהראן". העיתונות הישראלית ציטטה בהרחבה את הדיווח של הניו יורק טיימס על "הבנות" בין ממשל טראמפ לסעודיה לגבי תוכנית השלום האמריקאית, הכוללת את הפיכתה של העיירה אבו-דיס לבירת פלסטין.

 

Apr 25, 2018 11:35 UTC
תגובות