• המכבש הלאומני

עד 15 במאי צפויות לפחות עוד שלוש הפגנות של פלסטינים מרצועת עזה, במסגרת אירועי צעדת השיבה: שתיים של ימי שישי, ועוד יום הזיכרון לנכבה. מספר ההרוגים ובעיקר מספר הפצועים מירי צבא ישראל נשאר גבוה מאוד. כלומר — הדרגים הפוליטי והצבאי דבקים במדיניות של ירי חי ומסוכן על מפגינים לא חמושים, ומוותרים ביודעין על אמצעים לא קטלניים, שאינם גורמי נכות, כדי למנוע חדירה של כמה מהמפגינים דרך גדר המערכת. מצד שני, גרעין קשה ויציב של עזתים דבק ברעיון המחאה ההמונית. לכן יש יסוד לחשש שימי ההפגנות הבאים יהיו כרוכים בעוד

ביום שישי לפני כשבועיים, הרגו חיילים ישראלים ארבעה מפגינים, בהם נער בן 15, ופצעו באש חיה 156 בני אדם. לפי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני, מספר הפצועים מירי מאז 30 במארס טיפס ל–1,700, רובם בגפיים התחתונות. גופים בינלאומיים כמו "רופאים ללא גבולות", ארגון הבריאות העולמי ו"סיוע רפואי לפלסטינים" מחזקים את דיווחי הרשויות הפלסטיניות על מספרם הגבוה של הפצועים וחומרתן יוצאת הדופן של הפציעות ,לפי רופאים ללא גבולות, הקליעים שבהם עושה צבא ישראל שימוש גורמים ל"הרס בדרגה קיצונית לעצמות ולרקמות רכות, ולפצעי יציאה שיכולים להגיע לגודל של אגרוף". רוב הפצועים יסבלו ממוגבלויות קשות כל ימי חייהם, ורבים ייאלצו לעבור סדרות של ניתוחים נוספים וטיפולים.

המערכת הרפואית בעזה, שבשל המצור הישראלי, סובלת ממחסור כרוני בתרופות, במכשור רפואי מתקדם ובאספקת חשמל בטוחה וסדירה, כורעת תחת הנטל. מאות ניתוחים של חולים רגילים כבר נדחו, כדי לפנות מנתחים, ציוד ומקום לפצועי הירי הרבים. הנכים והמטופלים החדשים, שמצטרפים לאלפי פגועי הירי הישראלי של העבר, ימשיכו להעיק חומרית ונפשית על החברה בעזה, אך הם לא יגדעו את שאיפותיה לעצמאות ורק יגבירו את טינתה לישראל. טועים מי שחושבים שעול הפציעות ההמוניות אינו נוגע לישראל. גם משום שיום יבוא ותפקע סבלנותן של מדינות דמוקרטיות כלפי המדיניות הישראלית, אבל חשוב מכך: תחת המכבש הלאומני של הממשלה הימנית הקיצונית, שלא רואה בפלסטינים בני אדם שווים, צבא ישראל עלול להפוך את ההרג המיותר והפציעות הסיטוניות לעניין שבשגרה. הגיעה העת לעצור את המגמה ההרסנית הזאת, ולשאוף לשימוש מינימלי בירי ולפגיעה מינימלית בחיים ובאיכות החיים.

 

מאי 06, 2018 08:32 UTC
תגובות