• העץ הפופוליסטי הרקוב

ממשלת ישראל הודיעה לבג"ץ, שהמדינות השלישיות שישראל היתה אמורה לגרש אליהן בכפייה את מבקשי המקלט סירבו לקבל אותם בתנאים שדרשה, ובעקבות זאת מתווה הגירוש קרס. המשמעות היא, שאין לישראל אפשרות לגרש מבקשי מקלט בכפייה.

בתגובה מיהר בנימין נתניהו להכריז, שהוא ושר הפנים, אריה דרעי, סיכמו ''להיערך מיד לפתיחה מחדש של מתקני המעצר למסתננים, לקדם את פסקת ההתגברות כדי לאפשר את הפעלתם, ולקדם אמצעים נוספים לפתרון הבעיה".

קודם שנתניהו וממשלתו בוחרים במסלול עוקף צדק, מוסר והיגיון כלכלי, שיחייב אותם לחבל בדמוקרטיה — פסקת ההתגברות תאפשר לכנסת לעקוף את החלטת בג״ץ ולהחזיק את מבקשי המקלט במעצר לזמן בלתי מוגבל — חשוב להזכיר, שיש לישראל ברירה. נתניהו ודרעי עצמם חתומים עליה: ההסכם שחתמה ישראל עם נציבות הפליטים של האו''ם, שנתניהו נסוג ממנו, למרבה הבושה, בתגובה על לחץ כבד מצד שותפיו הקואליציוניים וביקורת חריפה מימין.

על נתניהו לרדת מהעץ הפופוליסטי שטיפס עליו ולשקול שוב את קיום ההסכם. ההסכם הוא תוצאה של מאמץ משותף עם נציבות הפליטים; הוא מציע מתן הגנה בינלאומית למי שהגיע לישראל לאחר שנמלט ממלחמה או מרדיפה, ומתחשב גם בסוגיות שהטרידו את תושבי דרום תל אביב.

בישראל יש כ–39 אלף אזרחי אריתריאה וסודאן. לפי ההסכם עם האו״ם, יקלטו מדינות מערביות (בתיווך נציבות האו"ם לפליטים) במשך חמש שנים, בכמה פעימות, 16,250 מהם, וישראל התחייבה לקלוט מספר זהה. סוכם גם, שישראל והנציבות יגבשו תוכניות לפיזור מבקשי המקלט ולהכשרה מקצועית בתחום האנרגיה הסולרית, החקלאות וההשקיה. במקביל הכריזו נתניהו ודרעי על הקמת מינהלת לשיקום שכונות דרום העיר.

זה היה ועודנו הסכם טוב, ונתניהו יודע זאת. מספר הפליטים שישראל התחייבה לקלוט הוא קטן; האפריקאים שהגיעו לה הם כחצי אחוז מהאוכלוסייה בישראל. מדינות כמו שוודיה, פינלנד, נורווגיה ואחרות, קלטו פליטים בשיעורים גבוהים בהרבה. ישראל מחויבת לתרום למאמץ הבינלאומי להתמודדות עם משבר הפליטים הגלובלי, כפי שעושות רוב המדינות שנתניהו מתגאה בהשתייכות ישראל אליהן. על נתניהו לאמץ שוב את ההסכם ולשכנע את הציבור שזה אכן הסכם טוב.

 

מאי 08, 2018 09:03 UTC
תגובות