• הדם צועק מהאדמה

דמו של המורה הפלסטיני יעקוב אבו אל־קיעאן זועק מן האדמה, שבה הרגו אותו לשווא שוטרי משטרת ישראל — ובימים האחרונים הוא זועק ביתר שאת.

באחרונה פורסם כי אנשי המחלקה לחקירות שוטרים בישראל הגיעו למסקנה, שלאבו אל־קיעאן לא היתה כוונה לבצע פיגוע באותה תקרית באום אל־חיראן. חוות הדעת הזאת זכתה בתמיכת המשנה לפרקליט ישראל, שלמה למברגר.

למרות זאת החליט פרקליט ישראל, שי ניצן, לסגור את תיק החקירה בלי לקבוע אם אבו אל־קיעאן דרס את השוטר ארז לוי במתכוון. ניצן נכנע בכך ללחציו של מפכ"ל המשטרה הישראלית, רוני אלשיך, ששוחח אתו בנושא. המפכ"ל החליט להתבצר בהצהרתו השערורייתית, שאותה השמיע, מיד לאחר התקרית, ולפיה המורה מאום אל־חיראן היה "מחבל בן עוולה", בלי שהיה לו כל בסיס לכך. השר לביטחון פנים של ישראל, גלעד ארדן, הֶחֱרָה הֶחְזִיק אחריו. פרקליט ישראל נכנע ללחץ שהופעל עליו ומעל בכך באורח חמור בתפקידו.

לישראל אין שום ראיה שלפיה התקרית היתה פיגוע והמורה היה "מחבל". לפיכך חובתה היתה לזכות מיד את קורבן הפרשה מכל אשם, להתנצל על האשמות השווא שהפריחו השר והמפכ"ל ולפצות את משפחת המנוח. זה הסוף הראוי היחיד לעלילת הדם הזאת. תחת זאת המשיך גם השר ארדן בהפצת השקר: אחרי שלפני כמה ימים קבע: "לתחושתי היה פיגוע" — אמר באחרונה, שלתקרית היו "מאפיינים של פיגוע".

אי אפשר לעבור על כך לסדר היום, לחשוב שהפרשה הסתיימה ולהמשיך הלאה. משפחתו של אבו אל־קיעאן צריכה להגיש כעת ערר על החלטת הפרקליטות ואם הערר לא ייענה — לפנות לבג"ץ.

ישראל חייבת לא רק לטהר רשמית וסופית את זכרו של אבו אל־קיעאן, אלא גם לחקור את תפקודם של השר לביטחון פנים, מפכ"ל המשטרה ופרקליט ישראל, לאחר שהתגבר החשד שטפלו על אדם שנורה למוות אשמת שווא, כדי למנוע את חשיפת האמת. רק כך ייעשה צדק עם משפחת אבו אל־קיעאן, עם תושבי אום אל־חיראן ועם החברה הבדואית.

 

מאי 09, 2018 10:57 UTC
תגובות