• תיקון קלוקל ומסוכן

באחרונה אישרה הכנסת להפקיד את הכוח להחליט על יציאה למלחמה בידי ראש הממשלה ושר המלחמה. אמנם באופן רשמי, החוק מעביר את הסמכות להכריז מלחמה מהממשלה אל הקבינט המדיני־הביטחוני, ומאפשר לראש הממשלה להסתפק בהתייעצות עם שר המלחמה רק ב"נסיבות קיצוניות", אולם שאלת התקיימותן נתונה בידי שני אישים אלה, ובפועל אינה נתונה לביקורת או לשינוי. בכך שונה הדין בישראל באופן קיצוני מן המצב הקודם.

התיקון בחוק יסוד הממשלה, שמאפשר העברת סמכות זו של הממשלה לקבינט המדיני־ביטחוני, בעצמו שנוי במחלוקת, ולא ברור כלל שהיעילות האמורה להיות מושגת באמצעותו עולה על הפגיעה בלגיטימיות הציבורית. ואולם, הנסיבות שלכבודן נחקק הסעיף שמאפשר לראש הממשלה להסתפק בהתייעצות עם שר המלחמה מופרכות.

לא כל כך קשה לקיים ישיבה רבת משתתפים, מבלי שכולם נוכחים פיזית במקום אחד. אלא שכמו במקרים דומים של מדרון תלול, מה שהתחיל כתיקון שנוי במחלוקת התגלגל לשינוי דרמטי, חסר הצדקה, אנטי דמוקרטי ומסוכן.

החלטה על יציאה למלחמה היא הגורלית ביותר. היא שולחת חיילים לסכן את חייהם, מסכנת את בני האדם ומתירה לצבא לשפוך דם אדם. ככזאת, היא מוכרחה ליהנות מלגיטימיות ציבורית מן המעלה הראשונה. לא ניתן להשיג לגיטימיות כזאת, כאשר מפקידים את ההחלטה בידי שני אישים בלבד, רמי דרג ככל שיהיו, שהכוחות הפוליטיים שהם מייצגים אינם משקפים את רוב הציבור, וכאשר הם אינם מתחשבים במגוון השיקולים ונקודות המבט של חברי הקבינט המדיני־ביטחוני.

התיקון לחוק היסוד שהתקבל סותר את החוק, שבראש הרשות המבצעת ניצבת הממשלה כגוף האחראי בפני הכנסת והציבור, שהצבא נתון למרותו. זהו צעד נוסף בשרשרת המהלכים שהמשטר בישראל הוא אוֹטוֹרִיטָרִי. מדהים ששרי הממשלה בחרו להתעלם מדבריהם של עפר שלח (יש עתיד) ועמר בר לב (המחנה הציוני), שהזהירו אותם, כי נוסח החוק יאפשר לראש הממשלה למדר שרים שמתנגדים לפעולה ולהביא אותה להצבעה בהעדרם, ובחרו להתייצב מאחורי ראש הממשלה במהלך הנוטל מהם סמכות ואחריות בעניין של חיים ומוות.

החיפזון שבו עבר תיקון כה קְלוֹקֵל ומסוכן חייב להדאיג את כלל הישראלים, שכן הוא מעלה את השאלה האם ניתן עוד לסמוך על כנסת ישראל. את התיקון הזה צריך לבטל לאלתר.

 

מאי 12, 2018 08:30 UTC
תגובות