• פסקת ההתכשתות

ועדת השרים לחקיקה כרתה באחרונה את הגזע שממנו צומחות זכויות האדם בישראל. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שנחקק ב–1992, ייהפך לאות מתה אם הממשלה משלימה את המהלך שעליו החליטה, ומביאה לחקיקת חוק "פסקת ההתגברות" שאושר על ידי השרים.

על פי הנוסח שאושר בוועדה, שהוגש כהצעת חוק פרטית של חברי הכנסת ניסן סלומינסקי ובצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), הכנסת תהיה רשאית לחוקק חוקים, הפוגעים בזכויות האדם המעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ופגיעתם בזכויות יסוד איננה מידתית. אם תעשה כך, ברוב קואליציוני רגיל של 61 ח"כים בלבד, ותכריז במפורש בנוסח החוק על כך שהוא נחקק בניגוד לחוק היסוד — יהיה החוק חסין מפני ביטולו על ידי בג"ץ, ויישאר בתוקף במשך ארבע שנים.

משמעות החוק, אם ייחקק, היא, שהכנסת תראה את עצמה חופשית לחוקק כל חוק העולה בדעתה: חוקים הפוגעים בזכות לשוויון, בכבוד האדם, בזכות הקניין וחופש התנועה. כלומר, לכנסת יינתן כוח בלתי מוגבל לפגוע באזרחים. זה איננו חוק "התגברות" על בית המשפט העליון, אלא חוק לסיום עידן זכויות האדם וכניסה לעידן רעוע חדש.

נפתלי בנט ואיילת שקד מהבית היהודי הובילו את המהלך במטרה לנטרל את כוחה של מערכת המשפט ולסרס את היכולת של הרשות השופטת לאזן ולבלום את הימין הלאומני־הסיפוחיסטי מלהגשים את מאווייו המסוכנים, הסותרים את עקרונות היסוד של האנושות. ואולם בנט ושקד אינם יכולים לממש את זממם בלא גיבוי של ראש הממשלה, שלא הצהיר עדיין מה עמדתו באחת הסוגיות החשובות ביותר שממשלותיו עסקו בהן בכל שנות כהונתו. שתיקת בנימין נתניהו, היעדרות מהצבעה, או כל טריק אחר, לא ינקו אותו מאחריות מרכזית להרס שלטון החוק.

לאחר שהשר יואב גלנט, לכאורה נציג של משה כחלון בוועדת השרים לחקיקה, תמך בהצעת החוק, הודיע שר האוצר כי הורה לסיעתו להתנגד לה בהצבעה במליאת הכנסת. זוהי שעת מבחן: חברים בסיעת הליכוד — כמו יובל שטייניץ ובני בגין — שדוגלים עדיין בגישה ממלכתית, הרואה את טובת האזרחים ולא רק את התועלת הפוליטית המיידית — מוכרחים להתנגד לחוק ולהגן על מבצר שלטון החוק מפני המבקשים להחריבו.

 

מאי 16, 2018 09:33 UTC
תגובות