• ואיוונקה מחייכת

העשן השחור שהיתמר מעל עזה, ומספר ההרוגים שעלה משעה לשעה, לא הפריע לחגיגות פתיחת השגרירות האמריקאית בעיר הקודש, והדגיש ביתר שאת את היחס המופקר השורר בישראל כלפי חיי פלסטינים בכלל והעזתים בפרט.

באווירת הזחיחות שאחזה במערכת הפוליטית, בחסות נשיא אמריקאי לא שפוי, שנענה לכל גחמותיו של ראש ממשלה ישראלי סרבן שלום, נותר רק לקוות שלפחות ביום הנכבה, שיאה של צעדת השיבה שעליה הכריזו הפלסטינים, חיילי ישראל יעשו ככל שביכולתם למנוע הרג המוני נוסף.

חודש וחצי של הפגנות עממיות לא חמושות, הביאו לעשרות הרוגים ולאלפי פצועים פלסטינים. במהלך שבועות המחאה הללו, חמאס ושאר תנועות ההתקוממות בעזה נמנעו משיגור רקטות לעבר ישראל. אף חייל או אזרח ישראלי לא נפגע. ישראל מצדה פעלה כנגד המפגינים הלא חמושים באמצעות אש צלפים, אש חיה, שקטלה ופצעה לרוב.

במקום הכי רחוק מטקס פתיחת השגרירות בעיר הקודש ומצהלות החוגגים בכיכר את ניצחונה של נטע ברזילי באירוויזיון , ניסו רבבות בני אדם נואשים, חסרי הווה או עתיד, לזעוק לעזרה. סדרת כתבות שמשודרת ב"חברת החדשות" של ישראל מראה את ממדי האסון שאליו נקלעו שני מיליון בני אדם, הנצורים וכלואים בעזה. התמונות מכמירות לב, תמונות זוועה, והן ההסבר האמיתי למחאת הגדר. צעירים שאין להם מה להפסיד עוד — שום נשק קטלני לא ירתיעם.

ישראל נושאת באחריות לאסון עזה. ההתנתקות לא שיחררה אותה מאחריותה זאת, ודאי לא כל עוד היא חונקת את עזה במצור. משני צדי הגדר ניצבים עכשיו בני אותו גיל: חיילים ישראלים חמושים, שחייהם רוב הזמן אינם נתונים בסכנה ואף אחד מהם לא נפגע, ואזרחים ישראלים, עתידם לפניהם; וממולם צעירי עזה, רובם לא חמושים, לא מוגנים, רובם מובטלים, חסרי תקווה כל עוד נמשך המצור. מרביתם הולכים להפגנות הגדר רק כדי לזעוק את זעקתם ולבטא את ייאושם. הפתרון מצוי בלשכת ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו. עליו לבחון ברצינות את נכונות חמאס לשאת ולתת עם ישראל על הפסקת אש, להודיע על צעדים להקל משמעותית בסגר ולאפשר טיפול לפצועים קשה.

 

מאי 29, 2018 06:24 UTC
תגובות