• ניגוד עניינים צורב

בנימין נתניהו החשוד בעבירות שחיתות, שחלקן מצויות בחקירה פלילית פעילה, אסור שיהיה מעורב בשום דרך בהליך מינוי מפכ"ל המשטרה הבא; שאם לא כן, עלולה הסיטואציה להידרדר לפרשת בר און־חברון בגרסה מחודשת.

מסיבה זו, היועץ המשפטי לממשלה הישראלית, אביחי מנדלבליט, פנה לשר לביטחון פנים, גלעד ארדן, והעביר את המסר, ולפיו כאשר יתחיל בהתייעצויות בעניין איתור ובחירה של המפכ"ל הבא, יהיה עליו לפנות ליועץ המשפטי ולבקש הנחיות כדי למנוע ניגוד עניינים בדרג המיניסטריאלי. כללי ניגוד העניינים ברורים מאוד בעניין הזה: חשוד אינו בוחר את הממונה על חוקריו. בג"ץ אף נדרש לעניין זה בעבר, כשנפתחה חקירה פלילית נגד צחי הנגבי כשהיה השר לביטחון פנים.

מבחינה פורמלית לא אמורה להיווצר כל בעיה. הליך מינוי המפכ"ל מוסדר בפקודת המשטרה: השר לביטחון פנים אמור להציע מועמד לממשלה, והממשלה אמורה לאשר את המינוי שלו. הדרך למנוע ניגוד עניינים, שבו חשודים בפלילים מעורבים במינוי המפכ"ל, היא להורות לבנימין נתניהו, ולשרים חיים כץ ואריה דרעי, שמתנהלות חקירות בעניינם, להימנע מהשתתפות בדיון ובהצבעה על המפכ"ל הבא. אלא שהמציאות הישראלית מלמדת, שראש הממשלה מעורב עמוקות בבחירת המפכ"ל — באמצעות התייעצויות שמקיים עמו השר לביטחון פנים, ולפעמים על ידי הפקעת הסמכות לבחירת המפכ"ל מידי השר.

זו הסיבה לפניית היועץ המשפטי מנדלבליט. כל הצדדים מודעים לכך, שאת ההוראה הפורמלית — למנוע מעורבות של נתניהו בהליך — אפשר לעקוף בקלות. אך היועץ המשפטי מחויב לפעול מתוך הנחה, שנבחרי הציבור יפעלו כנאמני הציבור. האם יצליח ארדן לפתח עמוד שדרה, להתגבר על הלחצים הפוליטיים — הגלויים והסמויים — ולא להתפתות לתקווה לזכות לשדרוג פוליטי כתגמול על שמירה על אינטרסים של ראנתניהו ? זוהי שעת מבחן לארדן, שבה עליו להחליט למי נתונה נאמנותו, לציבור או לנתניהו.

הסמכות לבחירת המפכ"ל היא בידי הממשלה, ואין כל גוף אחר שמותר להעביר אליו סמכות זו. למרות ההרגל שהשרים אימצו לעצמם, להישמע באופן אוטומטי לבת קול הבוקעת מלשכת ראש הממשלה (או ממעונו), עליהם להבהיר באופן נחרץ לנתניהו, דרעי וכץ: הליך העברת פיקוד המשטרה לידי המפכ"ל הבא מוכרח להיעשות בלי התערבותכם.

 

Jun 08, 2018 10:10 UTC
תגובות