• בעלי השררה  ואזרחי השורה

בית משפט פדרלי בניו יורק קיבל החלטה מרחיקת לכת: נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, לא יכול לחסום גולשים בחשבונו בטוויטר.

השופטת, נעמי רייס בוכוואלד, קבעה שבעלי תפקידים העושים שימוש בחשבונות המדיה החברתית שלהם לתקשורת עם הציבור, ובוחרים לחסום חלק מהאזרחים, עוברים למעשה על התיקון הראשון לחוקה האמריקאית, שנועד לשמור על חופש הביטוי. חזונם של חלוצי הרשת התממש, ועתה נראה כי אפילו מערכת המשפט מכירה בכך: האינטרנט בכלל, והרשתות החברתיות כמו פייסבוק וטוויטר בפרט, אכן נהפכו לפורום המרכזי לשיח פוליטי, ואזרחים מהשורה יכולים להביע בהן את עמדותיהם ולזכות בגישה לכאורה ישירה ושווה לבעלי השררה, או להתלונן על פוליטיקאים וחברות.

אולם החלום על מהפכה שתשטח את פירמידת הכוח לא לקח בחשבון את היכולת של העומדים בראשה להפעיל את כוחם גם ברשת, באמצעות כלים שמאפשרת הפלטפורמה עצמה: להסיט את הדיון ולהשתיק ביקורת. פסק הדין שניתן הוא צעד חיובי וחשוב לתיקון הדברים, שמזכיר לבעלי השררה שאי אפשר לסתום לאזרחים את הפה בלחיצת כפתור. הבעיה היא, שפוליטיקאים בארה"ב ממשיכים לחשוב שהם יכולים לנהוג בטוויטר ובפייסבוק כאילו היה זה ביתם הפרטי.

המצב בישראל חמור לא פחות: הפוליטיקאים הישראלים אוהבים להשתיק את יריביהם, והם מזלזלים באזרחים ומתעלמים מחופש הביטוי ברשתות החברתיות. גולשים רבים דיווחו כי אביגדור ליברמן, חסם אותם בטוויטר בעקבות ביקורת, והוא לא היחיד. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר החינוך, נפתלי בנט, ושרים ופוליטיקאים רבים, בהם יאיר לפיד וסתיו שפיר, חוסמים מבקרים בדפים שלהם. יתרה מזאת, לעתים, דף הפייסבוק של נתניהו גם מעלים דברי ביקורת של גולשים מסוימים מעיני כולם, מלבד הגולש שכתב אותם.

ליברמן, נתניהו ואחרים לא יכולים לטעון לבורות בנושא, אחרי שכבר לפני שנה קבע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, יוסף שפירא, כי "אי מתן האפשרות לאדם להגיב בדף פייסבוק רשמי של איש ציבור או מחיקת תגובתו הם בגדר מעשה הפוגע בחופש הביטוי של אותו אדם". על היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ליישם את העקרונות שקבע שפירא וברוח הפסיקה האמריקאית לחייב את הפוליטיקאים לעמוד בהם.

 

Jun 13, 2018 11:18 UTC
תגובות