• פולשנות מתועבת

אין זו הפעם הראשונה שהציבור בישראל נחשף לחשדנות והאי אמון ששררו בין בנימין נתניהו לראשי מערכת הביטחון במחלוקת על תקיפת אתרי הגרעין באיראן. עתה מתברר שחוסר האמון של נתניהו חצה את גבולות הסביר, ושהוא ביקש מראש השב"כ אז, יורם כהן, להאזין לטלפונים של הרמטכ"ל בני גנץ וראש המוסד תמיר פרדו.

למרות שבחשיפה צוטטו מקורות ביטחוניים שסיפרו כי כהן דחה את הבקשה בשאט נפש, האחרון פירסם הודעת הכחשה. אולם מנוסח דבריו משתמע שיש דברים בגֵּו. "הפרסומים בתקשורת אודות הנחיות של ראש הממשלה שניתנו לי כביכול בעודי מכהן כראש השב"כ — להאזין ספציפית לטלפונים של הרמטכ"ל גנץ וראש המוסד פרדו — אינם נכונים", כתב. כהן אינו מכחיש את הסיפור כולו, אלא את הטענה כאילו נתניהו הורה לו להאזין ספציפית לגנץ ופרדו.

תחילה נתניהו אמר ש"ההחלטה באילו אמצעים להשתמש ומול אילו גורמים, נתונה בידי הגורמים המוסמכים". בהמשך, בחשבון הטוויטר שלו, הודיע כי מעולם לא ביקש להאזין לגנץ ולפרדו, ו"זהו שקר מוחלט".

האזנות הסתר של נתניהו הן אמצעי חריג בפוֹלְשָׁנוּתו, שלפי החוק ראש הממשלה רשאי להתירן לבקשת ראש רשות ביטחון ואם שוכנע, לאחר ששקל גם את מידת הפגיעה בפרטיות, שהדבר דרוש מטעמי ביטחון. לפי החשיפה, נתניהו הוא מי שיזם את ההאזנות, ובלי שגנץ ופרדו חשודים בדבר. השב"כ אינו אמור לנקוט צעד כה קיצוני כלפי העומדים בראש זרועות הביטחון האחרות. הרושם שעולה הוא, שכל מי שחושב אחרת מנתניהו, ולא רק בסוגיות ביטחוניות, חשוד מיידית בחתירה תחתיו, וכל האמצעים לפעול נגדו כשרים בעיניו. נתניהו הרי עושה שימוש תכוף וחסר אחריות ברמיזות על "פוטש" ובהאשמות על חתירה תחתיו גם נגד המשטרה והמפכ"ל ונגד מערכת המשפט.

חמור מכך, בחשדנותו, נתניהו מסכסך ויוצר בעיית אמון בין רשויות קריטיות במערכות השלטון והביטחון, דבר שפוגע בביטחון האזרחים. הפרנויה של נתניהו, וחוסר ההבחנה בינו לבין הממשלה, הן עדות נוספת לכך שפרק הזמן הארוך שבו הוא עומד בראש השלטון שחק אותו, והוא חייב לפנות את הזירה לכוחות חדשים.

 

Jun 17, 2018 08:47 UTC
תגובות