• החלטה גזענית

החלטה של נשיאות הכנסת לפסול מראש את הצעת חוק יסוד: בני האדם החיים בישראל שווים, עוד בטרם הונחה על שולחן בית הנבחרים, היא צעד אנטי־דמוקרטי במהותו. צריך שהכנסת היא זו שדנה בהצעות החוק, ומאשרת או דוחה אותן. אין שום סיבה למנוע ממנה לדון בהצעת החוק שהגישו חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי וג'מעה אזברגה מהרשימה המשותפת.

בוויכוח הארוך בשאלת הסתירה בין המרכיב היהודי שבישראל והטענה שהיא דמוקרטית, טוענים אלו הסבורים שאין סתירה בין השניים, שהסיבה לכך היא שרוב האזרחים רוצים שהיא תהיה מדינתם של היהודים. בדיוק מסיבה זו, לו היתה הצעת החוק עולה על שולחן הכנסת, לבטח היתה נדחית.

פסילת הצעת החוק נסמכת על סעיף 75 (ה) בתקנון הכנסת, שקובע ש"נשיאות הכנסת לא תאשר הצעת חוק שלדעתה שוללת את קיומה של ישראל כמדינת היהודים, או שהיא גזענית במהותה". אלא שבהערת השוליים לסעיף זה מצוין, ש"אין הסמכות כוללת בחובה את הכוח שלא לאשר הצעת חוק בשל הסתייגות, ולו העזה ביותר, מהתוכן הפוליטי־חברתי של ההצעה". למרות שהנשיאות טענה שפסלה את החוק משום שהוא חותר תחת ישראל, נראה שהסיבה האמיתית לפסילתו היא בדיוק הסתייגות עזה מתוכנו הפוליטי; הסתייגות שהיתה גם נחלתה של נציגת המחנה הציוני בנשיאות, רוויטל סוויד, אשר תמכה בהחלטה לפסול את ההצעה — הוכחה נוספת לכך שבסוגיות הליבה המחנה הציוני אינו מהווה אלטרנטיבה לימין.

נשיאות הכנסת אישרה הצעות חוק רבות, שמפלות במובהק בין יהודים לפלסטינים, מעגנות את זכויות היתר שיש ליהודים ומקבעות את הגזענות והאפליה נגד הפלסטינים, ובראשן חוק הלאום. האם לא ניתן לטעון נגד הצעות אלה — כפי שטוענים רבים ממתנגדיהן, שהן במהותן גזעניות? האם לא ניתן לראות בהצעות הסיפוח למיניהן — שמשמעותן היא, בין השאר, שינוי רדיקלי במאזן הדמוגרפי.

הניסיון להשתמש בתקנון הכנסת כדי לבלום הצעות חוק שמאתגרות את האפליה לטובת היהודים, פסול. יש לאפשר לכנסת לדון בהצעת חוק יסוד: כל בני האדם שווים אפילו תחת שלטון הכיבוש.

 

Jun 24, 2018 06:04 UTC
תגובות