• ניצן הציני

הפרסום על כך שפרקליט ישראל שי ניצן התעלם מקביעתו של נציג השב"כ, שהדריסה באום אל־חיראן היא תוצאה של כשל מבצעי של המשטרה ולא של פיגוע, מטיל צל כבד על החלטתו לסגור את התיק נגד השוטרים המעורבים מבלי לנקות מאשמה את יעקוב אבו אל־קיעאן. מדוע התעלם ניצן ממסקנותיו של הרכז בשב"כ שחקר את זירת האירועים, עליהם העיד במח"ש, ומהדו"ח בו שלל למעשה את האפשרות שהיה מדובר בפיגוע טרור?

אין זה מפתיע שהשר ל"ביטחון הפנים", גלעד ארדן, ומפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך, פנו לניצן כדי להשפיע על החלטתו. גם לארדן וגם לאלשיך יש סיבות טובות לרצות שהציבור ימשיך להאמין שאבו אל־קיעאן אינו קורבן של כשל מבצעי במשטרה אלא "מחבל". כזכור, שעות ספורות לאחר האירוע, ללא ראיות מספיקות ובחוסר אחריות מקצועית, הכריז המפכ"ל שמדובר ב"מחבל בן עוולה" ואף ייחס לו קשרים עם דאעש. השר ארדן, באקט של הפקרות, קבע שהדריסה היתה פיגוע.

ואולם, לא רק הרכז בשב"כ שחקר את הזירה וגבה עדויות מהמעורבים בתקרית בשעות הראשונות לאחר האירוע שלל את את האפשרות שמדובר בפיגוע — גם צוות החקירה של מח"ש הגיע לאותה מסקנה והעריך כי ירי המשטרה הוא שגרם לאבו אל־קיעאן לאבד שליטה על רכבו ולדרוס את לוי. לא זאת אף זאת, גם בצמרת משרד המשפטים הסכימו שהראיות מצביעות על כך שאבו אל־קיעאן לא ביצע פיגוע.

חרף זאת החליט ניצן לסגור את התיק נגד השוטרים ורק את כתם הטרור הרובץ על אבו אל־קיעאן הוא מסרב למחות. ניצן התעלם מאותו דו"ח, מעמדות הגורמים המשפטיים הבכירים שטיפלו בפרשה, ואף מנקודת המוצא של כל הליך משפטי.

כמו אלשיך וארדן, ניצן מדגים בהתנהגותו כיצד בישראל של בנימין נתניהו פלסטינים הם בחזקת טרוריסטים, אלא אם הוכח אחרת. הגיעה העת לשים סוף לפרשה המכוערת הזו: על הפרקליטות להפיץ בציבור את סיכום החקירה, כולל את המסמך של רכז השב"כ שסותר את עמדת המפכ"ל ואת "תחושתו" של ארדן, לטהר את שמו של אבו אל־קיעאן ולהורות על פיצויים למשפחתו. במקביל, על היועמ"ש לבדוק את התנהגותו של ניצן בפרשה זו.

 

Jul 12, 2018 09:09 UTC
תגובות