• סדר יום פופוליסטי

נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג הודיעה באחרונה לבנימין נתניהו, כי החליטה לא להעמיד את מועמדתה לכהונה נוספת, ולכן תסיים את תפקידה בחודש נובמבר 2018.

מערכת היחסים בין פלוג לשר האוצר משה כחלון היתה מתוחה, והמתיחות הגיעה לשיאה כאשר בנק ישראל פירסם לפני כמה חודשים את הדו"ח השנתי שלו, שבו מתח ביקורת על תוכנית הדגל של כחלון — מחיר למשתכן. לפלוג היתה גם ביקורת על רצונו של כחלון להוריד מסים על סמך גידול חד־פעמי בהכנסות. כחלון לא אהב את הביקורת ומסביבתו יצאו איומים שלא יתמוך בנגידה לכהונה נוספת. הרמז הובן והופנם ופלוג החליטה שלא להתמודד על כהונה נוספת.

מנגד, היא החליטה בהודעתה לנתניהו למתוח ביקורת על הממשלה בכלל ועל כחלון בפרט, כשכתבה: "קיומו של גורם מקצועי בלתי תלוי חשוב שבעתיים במציאות שבה פועלת הממשלה תחת אי־ודאות מתמדת לגבי מועד הבחירות הבאות, ואילוצים פוליטיים קצרי טווח. כדי שמקבלי ההחלטות יהיו חשופים ומודעים להשלכות של חלופות מדיניות שונות, לטווח הקצר והארוך, חיוני שהעמדה המקצועית תיאמר בצורה פתוחה, שקופה וללא מורא".

הביקורת מכוונת לכחלון, אך גם לנתניהו, שיוצר את אי־הוודאות הפוליטית העקבית, של או־טו־טו בחירות, ובכך מכתיב לשריו סדר יום פופוליסטי או כזה שבורח מהכרעות קשות. הנגידה סבורה, כי יש מחירים כלכליים להתנהלות הזאת. רואים זאת בפרויקט מחיר למשתכן, שמעניק הטבות במיליארד שקלים לקבוצה מצומצמת של רוכשי דירות וגורם לעיוות בין השוק המסובסד לשוק החופשי. וזה ניכר גם בבעיות התחבורה הציבורית ובפקקים, שעולים למשק מיליארדי שקלים בשנה ומחייבים בחינת פתרונות לא פופולריים כמו הטלת אגרת גודש.

המסר החשוב של הנגידה אינו הביקורת על שר כזה או אחר, אלא בעיקר האזהרה לגבי הליך הבחירה של הנגיד הבא. נתניהו ושריו לא בחלו בקדנציה הנוכחית בהחלשת שומרי סף כמו רשות ההגבלים, רשות החשמל, שוק התקשורת ורשות שוק ההון.

להבדיל משחקנים משמעותיים בזירה הפנימית, לבנק מרכזי יש תפקיד גם בזירה הגלובלית והשפעה על האופן שבו מתייחסים בשווקים הבינלאומיים לישראל. מכתבה של הנגידה נועד להזכיר לו זאת, למקרה שהנטייה של ממשלתו הנוכחית להחליש את שומרי הסף תסחוף גם את הבנק המרכזי.

 

Jul 27, 2018 08:38 UTC
תגובות