• שר הבורות

אישור החוק המונע מארגונים שאינם תואמים את תפיסת עולמו של שר החינוך הישראלי נפתלי בנט להרצות בבתי ספר מוכיח פעם נוספת כי לא החינוך מעניין את יו"ר מפלגת הבית היהודי אלא שליטה בשאלה על מה מותר לדבר ועל מה אסור, בקרב דור המצביעים הבא. החוק מקנה לשר החינוך סמכויות מרחיקות לכת, חלקן הוספו ברגע האחרון ממש, אשר מצמצות את חופש הביטוי ואת חירות המחשבה. אין לקבל את הרעיון כי מערכת החינוך, המגוונת בדעותיה, תוכפף לאמת אחת מבית מדרשם של בנט ועוזריו. ראוי כי כל מי שהחינוך והדמוקרטיה חשובים לו ידחה ניסיון השתקה

בחודש שעבר אישרה הכנסת, בקריאה שנייה ושלישית, את התיקון לחוק חינוך ממלכתי, המוכר בשמו הלא רשמי כ״חוק שוברים שתיקה״. זוהי לבנה נוספת במלחמה של ממשלת ישראל, מראשה ועד אחרוני הח"כים במפלגות הקואליציה - ובשיתוף פעולה מביש של יש עתיד שנמנית עם יוזמי החוק - נגד כל מי שמתנגד לכיבוש. במקור נועד החוק למנוע הרצאות של ארגון "שוברים שתיקה" בבתי ספר, או בשפה משפטית מכובסת: אדם או ארגון ''הפועל באופן יזום לנקיטת הליכים משפטיים מחוץ לישראל נגד חיילי ישראל בשל פעולה שביצעו במסגרת תפקידם''. זאת, לאחר שחוזרי מנכ"ל לא הצליחו לעצור מנהלי בתי ספר, שהאמינו כי חובתם החינוכית היא להכין את תלמידיהם למציאות, כזו הכוללת גם כיבוש.  באישון לילה, הוסיף ח״כ אמיר אוחנה מהליכוד את החוק כך שיחול גם על "בצלם" ועל המנכ״ל שלו חגי אלעד, שהשתתף בדיוני מועצת הביטחון של האו"ם וקרא להטיל סנקציות על ישראל.

יתרה מזאת, התיקון לחוק מסמיך כל שר חינוך לקבוע כללים למניעת פעילות של אדם או גוף חיצוני "שפעילותו עומדת בסתירה חמורה ומשמעותית למטרות החינוך הממלכתי". נוסח זה יאפשר לבנט ולשרים שיבואו אחריו לחסום כל ארגון שסותר את עמדתם הפוליטית - בשם ההגנה העמומה על "מטרות החינוך הממלכתי". חוק זה הוא דוגמה מובהקת לאופן שבו הניסיון להשתיק התנגדות לכיבוש משבש את המבנה הדמוקרטי כולו. כעת חופש הביטוי מוגבל לעמדת שר החינוך, כלומר לעמדה פוליטית של קומיסר.

באישור חוק מסוכן זה הבהירו בנט והקואליציה כי אינם מבינים את הפיקדון שהופקד בידיהם. מערכת החינוך אינה שייכת לבית היהודי. אין בסמכותם של קומיסרים אלה לקבוע על מה ידברו בכיתות, ובהקשר רחב יותר - להוציא מחוץ לחוק את ההתנגדות לכיבוש.

 

Aug 04, 2018 02:44 UTC
תגובות