• הפסקול הצורם

לא ציפיתי לצדק, אמרה המשוררת דארין טאטור, בתום הדיון שבו גזר עליה בית משפט השלום בנצרת חמישה חודשי מאסר בטענה שהיא "הסיתה לאלימות ותמכה בארגון טרור". זאת, בעקבות דברים שכתבה ברשתות החברתיות. בייאושה, חשפה טאטור אמת כואבת: אם את פלסטינית, אין לך סיבה לצפות לצדק ממערכת המשפט הישראלית, אפילו אם את אזרחית ישראלית.

למה כבר יכולה היתה טאטור לצפות מממשלת ישראל שחוגגת בימים אלה את מה שכינתה "חוק הלאום", המעגן את "העליונות היהודית והנחיתות הערבית", ושבראשה עומד מנהיג שמתפרנס פוליטית מהסתה ועליהום נגד הפלסטינים? ״התביעה פוליטית מהתחלה, כי אני פלסטינית, כי היא על חופש ביטוי. אני כלואה כי אני פלסטינית", סיכמה טאטור את הברור מאליו. גזר דינה הוא טיפה נוספת בים הרדיפה הפוליטית של מתנגדי הכיבוש הישראלי.

טאטור, בת 36, מהיישוב ריינה הסמוך לנצרת, נעצרה באוקטובר 2015, לאחר שפירסמה שיר תחת הכותרת "התנגדו בני עמי, התנגדו להם", ושני פרסומים נוספים, בתקופת פיגועי הדקירה. בכתב האישום נטען, כי היא פירסמה בפייסבוק וביוטיוב "פרסומים שונים שיש בהם קריאות לעשיית מעשי 'אלימות או טרור', ודברי עידוד, שבח והזדהות עם מעשי אלימות או טרור".

אלא שמה שמותר ליהודים בישראל אסור לפלסטינים, שפַּסְקוֹל חייהם בישראל שזור בקריאות למותם או גירושם. שהרי הסתה נגד פלסטינים, כולל התרה מפורשת של דמם, היא דבר שבשגרה במרחב הציבורי הישראלי, הפיזי והווירטואלי כאחד. האוזן התרגלה, ואף אחד אינו עומד לדין.

בכתב האישום של טאטור הופיע תרגום שירה ובו השורות: "לא אסכים לפתרון שלום /לעולם לא אוריד את דגלי/ עד שאורידם ממולדתי". הרשעתה מעידה על מדיניות הדיכוי הישראלית יותר מאשר על מעשיה של טאטור. אף גוף לא יכול להתנגד למדיניות הדיכוי והכיבוש של ישראל, קריאה המבוטאת באמצעות שיר של אשה פרטית השייכת לעם שנגדו מופעל הדיכוי — נחשבת כהסתה לטרור שדינה מאסר.

ממשלת ישראל יכולה לחוקק חוקי עליונות יהודית, לרדוף ולהשתיק את מתנגדי הכיבוש שעושים זאת באמצעים לא אלימים, בין אם הם יהודים או פלסטינים, אבל זה לא יעזור לה: האמת תצאת לאור. עורכת דינה של טאטור, גבי לסקי, אמרה כי בכוונתה לערער על פסק הדין. נותר רק לקוות שערעורה יתקבל וטאטור תצא לחופשי.

 

Aug 16, 2018 06:16 UTC
תגובות