• נהלים מחפירים

במסגרת המלחמה שהכריזה ממשלת בנימין נתניהו על ״האויב הפנימי״ - משמע על כל מי שחושב אחרת ממנה — אימצה ישראל פרקטיקות בזויות של משטרת מחשבות, בניסיון להפחיד ולהשתיק את מתנגדי הכיבוש בפנים ובעולם.

ההתפתלות של השב"כ ביחס למעורבותו בעיכוב פעילות השמאל האמריקאיות במעבר טאבה אינה מפחיתה מחומרת האירוע. להיפך: היא מעידה על הרחבת מעגל הרודפים והנרדפים הפוליטיים. בשב"כ אישרו, כי סימון צימרמן, עובדת ארגון גישה, ואביגיל קירשבאום, שעבדה בעבר במשרדי הקוורטט, תושאלו בהדרכתם, אך הדגישו כי לא אנשי שב"כ יזמו את התשאול או ערכו אותו, אלא אנשי ביקורת הגבולות, ושהשאלות בעלות הגוון הפוליטי, למשל מה דעתן על נתניהו, לא נמסרו על ידי השב"כ.

אלא שלהבחנה בין השב״כ לאנשי ביקורת הגבולות אין חשיבות של ממש, כמו גם לסוגיה הרת הגורל ״מי נתן את ההוראה״, השב״כ או בקרית גבול ״פטריוטית״. שהרי לא מדובר במקרה יחיד, או בטעות, אלא במגמה של עלייה ברדיפה הפוליטית של מתנגדי הכיבוש. לא רק השב״כ, אלא גם אנשי ביקורת הגבולות מחפשים שמאלנים.

ניתן לזהות שלוש חזיתות של רדיפת מתנגדי הכיבוש: משרד הפנים מונע כניסת לא־ישראלים תומכי חרם, שמופיעים ברשימות שמספק המשרד לעניינים אסטרטגיים; רשות האוכלוסין עורכת עבור השב״כ ״פרופיילינג״ של תיירים, במטרה לאתר פעילי שמאל שבאים למחות נגד הכיבוש; והשב״כ מעכב פעילי שמאל ישראלים בשדה התעופה, או מזמין אותם לתשאול בישראל, לשיחות ״אזהרה״.

האשליה של אזרחים ישראלים רבים, שפרקטיקות של רדיפה והשתקה שנהוגות בשטחים הכבושים לא יזלגו לתחומי הקו הירוק, ולא יפגעו במי שאינם פלסטינים, מתנפצת בימים אלה, ועוד היד נטויה.

מבחן הנאמנות למדיניותה של ישראל זוכה למעמד של אשרת כניסה בחסות שב"כ ומנגנוני המעקב האחרים. יש לעודד את מי שנפגע מהתנהלות זאת לפנות לבג"ץ כדי שיכריע בשאלת חוקיות אופי החקירות במעברי הגבול ויחייב את השלטונות לקבוע נהלים שקופים. על חברי הכנסת מן האופוזיציה לדרוש את חשיפתן של "הרשימות השחורות" שנאספות במשרדו של השר ארדן ובמשרדים אחרים וליזום חקיקה ראויה שתאסור את המרדפים הפוליטיים אחרי מבקרים בישראל. אין להמתין עד שמדינות אחרות יאמצו את נוהליה המחפירים של ממשלת ישראל ויישמו אותם על תיירים שיגיעו מישראל כדי להבין את גודל הנזק שצפוי לישראלים ממדיניות ממשלתם.

 

Aug 29, 2018 10:44 UTC
תגובות