• המשק הישראלי במשבר

המשק הישראלי עמד בפני משבר גדול ביותר ב–1985 בגלל אובדן שליטה על ההוצאות. על רקע זה הופעלה תוכנית יצוב, ששינתה את כלכלת ישראל מהיסוד. בין השאר הגבלת גובה הגירעון והוצאות הממשלה. כך החל עידן של שגשוג כלכלי, שהתחזק שוב בעקבות תוכנית "חומת מגן כלכלית" ב–2002 ובתוכנית ההבראה ב–2003. כך מסרו מקורות ישראלים שציינו כי ייתכן שישראל עומדת כיום לקראת סיומו של העידן הזה.

המקורות הוסיפו כי במהלך מחאת 2011 עלתה הדרישה לבטל את ההגבלות על הגירעון וההוצאות, אך הממשלה חששה מהמסר שהמהלך ישדר לשווקים. בכל זאת, החומות מתחילות להיסדק, ומאחורי הסדק הגדול ניצב שר האוצר משה כחלון.

החומות מתחילות להיסדק מפני מוציאים את הוצאות הממשלה אל מחוץ לתקציב. מזה שנים רבות ממשלות ישראל מעדיפות לחלק הנחות מס או הנחות במחיר המים למגזרים שונים במקום סובסידיות שקופות שנספרות בתקציב; מושכות עודפים כספיים שהצטברו אצל גופים חיצוניים כמו רשות שדות התעופה; ופועלות באינספור דרכים נוספות כדי שההוצאות שלהן על תמיכה במגזרים שונים לא ייכנסו לספר התקציב ולא ייחשבו לצורך חישוב הגירעון. המקורות הישראלים מציינים כי היקף הפעילות הזאת עדיין נמוך מכפי שהיה לפני המשבר של שנות ה–80, אך ככל שעובר הזמן שרי האוצר מאבדים את הבושה, וישראל הולכת וחוזרת לשם. מגמה זו הגיעה לשיא חדש עם השקת תוכנית מחיר למשתכן.

=== 

העלות העיקרית של התוכנית היא סבסוד מחיר הקרקע עבור היזמים, שגורם לאבדן הכנסות ממכירת קרקעות לרשות מקרקעי ישראל - גוף חיצוני לממשלה. מלבד זאת ישנו סבסוד לתוכניות פיתוח, למענקי מיקום, ערבויות שהממשלה מחלקת לרוכשים ולקבלנים והסכמי הגג עם העיריות. מרבית הסכומים הללו, המסתכמים למיליארדי שקלים בשנה, לא נרשמים כלל בתקציב, אלא מוחבאים בתוך תקציבי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). בזמן כלכלנים דרשו שעלויות התוכנית יוכנסו אל התקציב, ראש הממשלה ושר האוצר עסוקים בעניינים אחרים, ואוטמים אוזן.

מקורות ישראלים ציינו כי כחלון היה מסוגל לחלק שלל הטבות למגזרים שונים, ולהעמיד מצג שווא של אחריות תקציבית, ללא העלאת מסים וללא הגדלת הגירעון. אך הגירעון, הכולל הוצאות חוץ תקציביות, הולך וגדל. בכך כלל ההוצאה יהפוך להיות אות מתה, כשפקידי האוצר יצברו מומחיות בהוצאת תוכניות וסובסידיות שונות אל מחוץ לתקציב.

 

Sep 01, 2018 10:11 UTC
תגובות