• סיפורי כיסוי

נאום ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו בעצרת האו"ם היה מלאכת מחשבת של התחמקות מהנושא העיקרי שמאיים על הישראלים זה 70 שנה, קרי הסכסוך הישראלי־פלסטיני.

שנה אחר שנה מנצל נתניהו את הבמה המכובדת שניתנת לו כדי להעביר אותו המסר: "השנה היא 1938, הסכם המעצמות עם איראן משול להסכם מינכן, איראן היא גרמניה ואירופה אשמה", טען נתניהו. שנה אחר שנה הוא מגייס את כישרונו הרטורי, והעזרים הגרפיים, להזהיר את העולם מהאיום האיראני ובעיקר כדי לנסות להעיר את האירופאים מ"תרדמתם הפייסנית", כלשונו,  ולגייסם נגד איראן.

נתניהו תקף את האו"ם על גישתו כלפי ישראל וטען כי ההאשמות בגזענות הן אנטישמיות. מבחינתו, גזענות היא נגד שחורים, והוא גייס את העלאת האתיופים כהוכחה לחפותה של ישראל. כאילו הגזענות נגד פלסטינים לא פורחת תחת שלטונו, וכאילו הוא עצמו לא הלהיט את בוחריו לרוץ לקלפיות באמצעות הסתה פרועה נגד הפלסטינים המממשים את זכותם הדמוקרטית.

"האם זו גזענות לחוקק חוק שמעגן את העברית כשפה הלאומית? את מגן דוד כסמלה הרשמי?" היתמם נתניהו כאילו חוק הלאום אינו מעגן עליונות יהודית. "יש עשרות מדינות שמגדירות עצמן מדינות לאום, גם כשיש לאומים אחרים בקרבן. אף אחת לא הואשמה בגזענות כמו ישראל", שיקר נתניהו. כאילו יש מדינת לאום אחרת שאין בה חפיפה בין הלאום לאזרחות. צרפת של הצרפתים וגרמניה של הגרמנים. ישראל, לפי חוק הלאום, היא של היהודים.

בניגוד לאירופאים ולאמריקאים, שעשויים ללכת שולל אחרי להטוטי נתניהו, חלק גדול מהישראלים מבין שהוא משקר בעניין חוק הלאום ובכיוון שישראל מתקדמת בו. הישגי נתניהו, כמו היחסים הדיפלומטיים שרקם, ערכם תלוי ביכולתו לרתום אותם לפתרון הבעיה העיקרית של ישראל. טראמפ הבהיר שתוכנית השלום האמריקאית מבוססת על פתרון שתי המדינות. טראמפ הרים לנתניהו להנחתה ונתניהו, כהרגלו, סירב לחבוט. בכך צמצם את נאומו לנאום של שגריר באו"ם שצריך למכור "סיפור כיסוי" שמסתיר את העובדה שמי שעומד בראש הממשלה משולל כל רצון טוב לקדם פתרון הוגן וצודק לאזור.

 

 

 

 

Oct 15, 2018 11:00 UTC
תגובות