Nov 02, 2018 11:18 UTC
  • לחכסות על הבכירים

הנחיותיו של היועץ המשפטי לממשלה הישראלית בנושא חשדות נגד בכירים — בדיקה תחילה וחקירה, אם בכלל, בתום הבדיקה — מחזקות את החשד שאביחי מנדלבליט מנסה לרצות את בכירי השלטון.

את העילה לקיום הבדיקה הסביר מנדלבליט בכך שחקירה "מהווה צעד רב־משמעות ורב־השלכות ביחס למערכת התפקודית עליה הם נמנים". עילה זאת עלולה לשמש בקלות תירוץ להימנע מחקירת בכירים כמעט בכל מקרה. גם הטענה שההנחיה נועדה דווקא להחמיר עם בכירים אינה משכנעת, שכן תמיד ניתן לטעון שהמידע שהגיע אין בו כדי לבסס חשד סביר לביצוע עבירה.

התנהלותו של היועץ בפרשת מוזס־נתניהו (תיק 2000), למשל, מוכיחה את ההיפך: שהבדיקה באה להקל עם בכירים ולא להחמיר עמם. גם בית היוצר של המדיניות הזאת — היועץ הקודם יהודה וינשטיין, שקבר את התיק נגד אביגדור ליברמן — מוסיפה לחשד. לא ברור גם מדוע נשללת ככלל האפשרות לקיים הליכי חקירה שונים כמו חיפושים, עימותים, האזנות סתר, בדיקת פוליגרף, במיוחד במקרים בהם יש חשד סביר לעבירה. קיום הבדיקה תוך קשירת ידיהם של הבודקים הוא שי לנבדק, שכן הוא מאפשר הכנות לקראת החקירה, ובכלל זה ניסיון לשבשה. המידע על ניסיונות כאלה לא ייחשף בשל האיסור לקיים האזנת סתר. המסר העולה מההנחיות הוא משולש: חשדות נגד בכירים הם על פניהם בלתי אמינים, ולכן לא כדאי להשקיע מאמץ באיתור מידע נגדם; אין שוויון בפני החוק — בכירים זוכים להטבות מיוחדות; וגרירת רגליים במקום מאבק חרוץ ונחוש היא קוד ההתנהגות של מערכת אכיפת החוק.

מי שאמור לעמוד בראש המערכה נגד השחיתות השלטונית למעשה מתייצב לצד המושחתים ופוגע אנושות במאבק. לא ניתן להתעלם מכך שבהחלטתו לא להחליט בתיקי טובות ההנאה שקיבלו, לכאורה, בנימין נתניהו ומשפחתו עד להשלמת כל החקירות האחרות — העניק היועץ לראש הממשלה מתנה שערכה הפוליטי והציבורי לא יסולא בפז. זאת, תוך שהוא פוגע פגיעה קשה ובלתי מוצדקת בזכותם של האזרחים לדעת, במיוחד לקראת בחירות, אם יש ממש בחשדות נגד ראש הממשלה או שמא אין.

המערכה נגד השחיתות השלטונית היא בראש ובראשונה מאבק על התודעה הציבורית. מטרתה העליונה היא להפוך את השחיתות לבלתי מתקבלת ובלתי נסלחת. במערכה הזאת נתניהו עושה למנדלבליט בית ספר. היועץ לא נמצא כלל על המגרש הנכון, וככל שהוא נמצא — הוא מזיק.

 

תגובות