• החתירה לעקם את מערכת המשפט

ועדת השרים לחקיקה התכוונה לדון בהצעה להוסיף "פסקת התגברות" לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש סעיפים בחוק ה"הסתננות" שבג"ץ פסל משום שסתרו את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

הניסיון להתגבר על כבוד האדם של מבקשי המקלט מלמד על יחס ישראל אליהם. ישראל הפרה את מחויבותה על פי אמנת הפליטים לבדוק בתום לב וביעילות את בקשותיהם למקלט, והתעמרה במבקשי המקלט כדי שברחבי אפריקה יפנימו את המסר "אל תבואו לכאן". בכך הפכה אותם לאמצעים למטרת הרתעה.

במשך השנים סירבה הממשלה הישראלית לבחון ברצינות חלופות אחרות שנועדו להקל על תושבי דרום תל אביב, וכשכבר עשתה הסכם עם סוכנות האו"ם לפליטים, שהבטיח פתרון אנושי לפליטים רבים, היא נסוגה ממנו בתוך שעות. עכשיו מבקשת ישראל לתת גושפנקא רשמית בחקיקת יסוד לפגיעה בכבודם האנושי, תוך ביזוי החוקה המתהווה של ישראל ופגיעה במסד שלה.

לכאורה פסקת התגברות ספציפית וחד־פעמית. אלא שאם תאומץ פסקת התגברות בנושא זה, היא תיהפך לתקדים למתכונת הרגילה של טיפול במצבים של מדיניות ממשלתית הנפסלת על ידי בית המשפט בשל פגיעה בלתי מוצדקת בזכויות האדם.

היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט, בחוות דעת מפורטת שהעביר לשרת המשפטים איילת שקד לקראת הדיון בפסקת ההתגברות, כתב שאישור הפסקה יאפשר לחוקק חוק ש"יפגע בזכויות האדם הבסיסיות ביותר של מסתננים, לא נועד לתכלית ראויה, או פוגע בזכויות אדם במידה העולה על הנדרש".

מנדלבליט הוסיף כי "יש להתנגד נחרצות להצעת חוק זו, והזהיר מפני יצירת תקדים שיביא ל"מדרון חלקלק וניצול לרעה".

לנוכח התנגדות היועץ המשפטי לממשלה של ישראל, השר משה כחלון חייב לחזור בו מכוונתו לתמוך בחוק. על כחלון להבין שפסקת התגברות לחוק אחד היא פריצה של הסכר, ואחריה יבואו פסקאות נוספות. לא רק לכחלון אסור לתת יד למהלך הרסני שכזה. במקום לעקם את מערכת המשפט הישראלית כדי להתגבר על כבוד האדם של האפריקאים על ישראל לחזור למתווה האו''ם, שסיפק מענה לאותה מטרה, תוך שמירה על כבודם.

 

Nov 19, 2018 11:47 UTC
תגובות