Nov 13, 2019 12:01 UTC
  • הסלמה בחסות כתב אישום משולש

השכם בבוקר (שלישי), שעות לפני מסיבת העיתונאים של נתניהו, הרמטכ"ל וראש שב"כ, נשמע ח"כ עמר בר-לב, אלוף משנה במיל', תוהה בראיון מדוע נדרשה פעולת החיסול של בהא אבו אל-עטא בעזה דווקא עכשיו, ורומז שהעיתוי נקבע על ידי שיקולים פוליטיים.

לא היו סימני קריאה בדברים שלו, רק סימני שאלה שהבהבו על רקע הירי לעבר יישובי ישראל. מותר – ואפילו חובה - להעלות קושיות בכל עיתוי, ובכל זאת מתעוררות שתי שאלות: האם זה חכם פוליטית? והאם זה עוזר למורל?

יהיו שיאמרו מיד: ברור שכן, אסור לתת לבנימין נתניהו לחמוק מעננת הספק הזאת. מנגד, יש סבורים שהספקנות הזאת לא מועילה הן למחנה הפוליטי שמבקש להחליף את ההנהגה, והן לציבור שממילא ברגעים כאלה מודאג מהמתרחש.

ויותר מזה: ברור שנתניהו הוא מניפולטור-על, אבל אם הוא קוסם כה מתוחכם שיכול להביא ליישור הכוכבים כך שאבו אל-עטא יימצא במקום שבו ניתן לאתר אותו, ולחסל אותו מבלי לייצר נזק היקפי משמעותי, דווקא בעיתוי שלכאורה מתאים לו פוליטית, אז ראוי שגם המבקרים מחוץ לממשלה יחכו עם השאלות האלה לזמן ומקום מתאימים יותר. למשל, בחדרי ועדת חוץ וביטחון.

נתניהו ידע שהשאלות הללו יתעוררו והקדים ועדכן בפעולה את יו"ר כחול לבן בני גנץ. בנוסף, לא בכדי הוא הושיב את ראש שב"כ ליד השולחן במסיבת העיתונאים: את המודיעין המוצלח סיפקו אנשיו של נדב ארגמן, ולמעשה נתנו חותמת כשרות לכך שהחיסול נעשה בעיתוי מבצעי מדויק.

התותחים רעמו והמבקרים שתקו, לפחות בפן הציבורי. זה תקף גם כשמדובר בראש ממשלה עם כתב חשדות כבד ומשולש מעל ראשו.

ברור מהיכן מגיעה החשדנות כלפי נתניהו. בשנה החולפת הוא הזין את מנגנוני החשדנות הטבעית כלפיו, בעיקר סביב שינוי המדיניות בנושא העמימות מול סוריה ואיראן, כשאפשר היה להתרשם שהשיקולים הביטחוניים מתערבבים עם השיקולים הפוליטיים והראשונים משרתים את האחרונים.

הספקנות הפוליטית של האופוזיציה שירתה את נתניהו במשך שנים וגם בעיתוי הנוכחי היא מיותרת, בוודאי לנוכח ההבהרות שניתנו במסיבת עיתונאים.

קשה להבין איזה רווח פוליטי או ציבורי מתקבל מהצפת השאלות בעיתוי הזה. כשמפלגות בשמאל ישאלו את עצמן כיצד הגענו לחולשה הפוליטית הנוכחית, מוטב שיחזרו למסיבת העיתונאים ולדברי ראש שב"כ בדבר "הכוכבים שהתיישרו". אולי יירד להם הסים.

 

 

תגיות

תגובות