ינוא 20, 2020 11:48 UTC
  • הפער בין ההבטחות למציאות

בשבוע שעבר, בשקט בשקט, התכנסו אנשי פורום הימין המתנחלי-דתי "קהלת", והריעו לשר המלחמה הזמני של ישראל נפתלי בנט על הצהרותיו לשינויי המדיניות שהוא מבצע. וכך אמר "כבוד" השר הזמני: "המדיניות של ישראל היא ששטחי C שייכים לה, אנחנו לא באו"ם. לפני חודש כינסתי במשרדי את כולם והסברתי את המדיניות הברורה של הדרג המדיני, והיא שישראל תעשה הכול כדי שבשטחים האלה תהיה בנייה ישראלית".

כל איש שמאל ממש לא יהיה מרוצה מזה שהשר הזמני שאמון על ביטחונו חושב שסיפוח שטחי C זה רעיון טוב, וגם ראש השב"כ לשעבר יורם כהן הזהיר לאחרונה שהמהלך "יוביל למרחץ דמים". אבל לא יכול שלא לקרוא בין השורות ולהרגיש תחושת "אמרנו לכם" קלה מתגנבת ללבבים.

הרי כבר שנים מספרים הפוליטיקאים בימין כמה כל דבר רע שקורה בישראל מקורו בהסכם אוסלו שהביא את השמאל הבוגדני, והנה מגיע נציגו הפוליטי המוביל של הימין המתנחלי, זה שזעק ובכה מרה על כמה שהאוטונומיה והקמת הרשות הפלסטינית הן אסון - והבשורה הגדולה שהוא מציג בפני הקהל הביתי שלו היא: אני מקבל את החלוקה של שטחי A, B ו-C. בפועל, שר המלחמה מכריז שרעיון האוטונומיה הפלסטינית והפסקת השליטה על ערי הגדה הוא הרעיון הנכון.

לפתע נעלמו הסיסמאות על שתי גדות לירדן, נעלמה הדרישה לא לוותר על אף שעל, התפוגגה הטענה שאסור לתת נשק לרשות הפלסטינית. היום אפילו מנהיג הימין המתנחלי מסכים שהתיאום הביטחוני עם הרשות טוב לישראל. פתאום אוסלו הוא לא האסון הנורא, אלא דווקא הבסיס שלפיו חולם בנט לקבוע את גבולות ישראל.

על הדרך הזכיר שר המלחמה הזמני עוד עובדה שנוטים לשכוח: כל שר מלחמה שחושב שיש להעמיק את האחיזה בשטחי הגדה צריך להיאבק ולעשות את זה בניגוד גמור לדעתם והמלצותיהם של ראשי מערכת הצבא. הוא מזכיר ששוב ושוב מזהירים ראשי מערכת הצבא מפני הרפתקאות הימין המשיחי.

התנהלותו של בנט הזכירה (שוב) את ההצהרה ההיא של בנימין נתניהו על מיטוט שלטון החמאס, ואת ההצהרה ההיא של אביגדור ליברמן על חיסול איסמעיל הנייה. להצהיר זה קל, וזה גם משתלם אלקטורלית, אבל הפער בין ההבטחות לבין המציאות מוכיח מה הן שוות.

נתניהו ואנשי הימין מתגאים בעשור ביטחוני שקט, אבל שוכחים לציין שאת כל המהלכים שקיבעו את המפה והביאו לתוצאה הזאת עשו לפניהם וחרף התנגדותם. יצחק רבין דאג להוציא את הצבא מהסמטאות של שכם וג'נין, אהוד ברק הוציא את החיילים מהבוץ הלבנוני ואריאל שרון קטע את הישיבה המדממת בתוך עזה. אף שאיש לא חושב שאלו היו פתרונות מושלמים, לא תמצאו היום אף איש ימין שפוי שמציע ברצינות לחזור אחורה ולכבוש את עזה, שכם או רצועת הביטחון.

בשורה התחתונה, אחרי עוד עשור אבוד של שלטון ימין, גם כאשר במשרד המלחמה יושב אדם כמו בנט, ואת הקבינט ממלאים אנשי ימין צעקנים כמו מירי רגב ובצלאל סמוטריץ', עדיין אותו אוסלו ממשיך בשטח, ורעיונות כמו חזרה ללבנון הם מנת חלקם של צייצנים חסרי השפעה בלבד.

גם בשיא כוחו של הימין, כשמושכות השלטון עמוק בידיו, ולמרות הנאומים והסיסמאות המופרחים לאוויר מסביב לשעון, בפועל הם אימצו לחלוטין את המציאות והפתרונות שמנהיגי השמאל הורישו להם.

במעשיהם מודים שרי הימין שבמקרה הטוב מה שיש להם להציע לציבור בישראל זה "ניהול" הסכסוך ומשיכת זמן בשלטון. כנראה שגם הם יודעים שההצהרות שלהם נשמעות טוב בנאומים, אבל לא מספקות פתרון אמיתי וישים לפצצת הזמן שמתקתקת לידי הישראלים.

 

 

תגיות

תגובות