פבר 13, 2020 11:29 UTC
  • פרסום

מועצת זכויות האדם של האו"ם פרסמה (רביעי) את "הרשימה השחורה" של 112 עסקים שיש להם קשרים להתנחלויות. 94 מאותם גופים נמצאים בישראל, ו-18 במדינות אחרות.

בתוך כך נציבת זכויות האדם של האו"ם, מישל בצ'לט אמרה כי ההתנחלויות אינן חוקיות תחת החוק הבינלאומי. בין החברות שכלולות ב"רשימה השחורה", חברת דלק, בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט, בזק, קפה קפה, Airbnb ורמי לוי. רוב החברות הן חברות ישראליות, אבל יש גם חברות מארצות הברית, בריטניה, הולנד, לוקסמבורג ותאילנד. החברות שכלולות ברשימה עלולות לעמוד במוקד של חרם, במטרה להגביר את הלחץ על ישראל ועל ההתנחלויות שלה בגדה המערבית.

ההחלטה המקורית של מועצת זכויות האדם של האו"ם התקבלה במרץ 2016, וקבעה כי נציב זכויות האדם של האו"ם הקודם, זיאד ראיד אל-חוסיין, יגבש רשימה של כל החברות הישראליות והבינלאומיות שפעילות באופן ישיר או עקיף בהתנחלויות בגדה המערבית, במזרח עיר הקודש ורמת הגולן. ארצות הברית ניסתה כל כוחה לסכל את פרסום הרשימה במהלך 2017 .

מומחים למשפט בינלאומי סבורים כי ה- "רשימה השחורה" עשויה להגביר את הלחץ על החברות למשוך את פעילותן מישראל ומההתנחלויות.

גורם משפטי ישראלי שטען כי אין סיבה שמדינות או חברות ישנו את ההתנהלות שלהן, הודה שיש סכנה שהדבר ישמש את תנועת ה-BDS כדי ללחוץ ציבורית על חברות. "ההשפעה של הרשימה היא פוליטית", אמר פרופ' רובי סיבל מהאוניברסיטה העברית, שהיה בעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ. "אין כאן עבירה פלילית או עבירה על המשפט הבינלאומי של מי שעושה עסקים בשטחים. אבל בהחלט יש לזה משמעות פוליטית. אותן חברות שחוששות, או שיש מבחינתן סכנה של לחץ פוליטי, זה עלול להרתיע אותן, ולכן יש כאן נזק לישראל. כי יהיו חברות שעלולות להגיד 'למה לי להסתבך'".

פרופסור יובל שני, אמר כי מטרת הצעד היא לעשות "שיימינג" לתאגידים שהוזכרו, והוסיף כי הרשימה, קוראת לתאגידים לא לשתף פעולה עם הפרות זכויות אדם שקשורות לבנייה בשטחים הפלסטינים, וקוראת לממשלות להבהיר לתאגידים מה הסיכונים המשפטיים הכרוכים בפעילות כזו. הוא הוסיף כי ישנן מדינות שבהן ניתן להגיש תביעות נגד תאגידים שמפרים את המשפט הבינלאומי. בעבר היו תביעות בצרפת נגד חברות צרפתיות שהיו מעורבות בבניית הרכבת הקלה בעיר הקודש.

גורמים הזכירו כי ברבות ממדינות ארצות הברית ישנם חוקים שאוסרים על חרם נגד ישראל או נגד ההתנחלויות. חברות שימשכו את עסקיהן מהשטחים, עלולות להיות חשופות במדינות אלה לסנקציות כמו מניעת השתתפות במכרזים ממשלתיים או מניעת השקעה של קרנות פנסיה.

"יכול להיות שחברות שימשכו את הפעילות מישראל על רקע זה עשויות למצוא עצמן חשופות לחקיקת האנטי-BDS האמריקנית", אמר פרופ' שני, אבל יש הליכים שתוקפים את החוקתיות של אותה חקיקה בארצות הברית, שארגוני זכויות אדם קובעים שהיא מנוגדת לתיקון הראשון לחוקה שמגן על חופש הביטוי... התגלגלות הדברים מוכיחה שהנצחון, בסופו של יום, הוא בצד הצדק האנושי.

 

 

תגיות

תגובות