יול 02, 2020 11:04 UTC
  • השר לדיכוי המשטרה

אנחת הרווחה שנשמעה ממשרד המשפטים של ישראל מייד כשנודע על סיום כהונתו של השר אמיר אוחנה הדהדה למרחוק. חודשים ארוכים וקשים מנשוא עבורם של שר לעומתי שעשה הכל, גם את הלא ייאמן, כדי לנתץ את האמון בפרקליטות וביועץ המשפטי לממשלה, הגיעו סוף-סוף לסיומם.

אוחנה, שליחו הנאמן של בנימין נתניהו, זכה לאות הצטיינות בדמות מינוי קבע לשר ל"ביטחון פנים". למעשה הוא כל כך הצטיין, שבשבילו הינדס נתניהו את גלעד ארדן למשרת השגריר הכפול באו"ם ובוושינגטון, אכזב את הנאמנה מירי רגב שחשקה באותו תפקיד, השליך הצידה את הבכירים ממנו אבי דיכטר, צחי הנגבי וניר ברקת, וסלל עבורו את הדרך אל היעד הבא, אחריות על הדמון השני – המשטרה.

האירועים האחרונים בעיר הקודש מוכיחים שגם אוחנה יכול לנשום לרווחה. המשטרה זה לא הפרקליטות, ורוח המפקד שם מחלחלת מהר וכמעט ללא קושי. אם בפרקליטות פגש אוחנה בחבורה שיודעת להשיב מלחמה, הרי שבמשטרה הוא נתקל בגוף חבוט ומוחלש שמתנהל כבר זמן ארוך ללא מפקד קבוע ממש – כמו שפוליטיקאים כמוהו רוצים.

בעוד שבפרקליטות מרחב ההשפעה של השר מצומצם למדי, הרי שבמשטרה השר חותם על כל מינוי ומינוי מדרגת ניצב-משנה ומעלה. העובדה הזו הופכת את דמותו למכרעת בחיי המשטרה.

אוחנה לא היה צריך להכביר במילים כשנכנס למשרד ל"ביטחון הפנים". החודשים שעשה במשרד המשפטים הבהירו את משנתו, חשפו את סדר יומו – ואת זה במשטרה מיהרו כנראה להפנים. כולם יודעים למה השר מצפה, חלקם ינסו לעמוד בציפיות. ואם זה אומר לעצור מעצר שווא אנשים שהפגינו נגד ראש הממשלה, אז גם זה הולך.

להוסיף לזה את העובדה שמפקד מחוז עיר הקודש מתמודד על תפקיד המפכ"ל הבא, והתמונה הופכת ברורה. קודם עוצרים, אחר כך משקרים, אחר כך מקבלים גיבוי מהשר ואחר כך מודים בבית המשפט שהעובדות, איך להגיד, לא ממש מתיישבות עם המציאות.

השר שמיהר לצייץ ולזלזל ב"דמוקרטים המודאגים" לא השמיע קול מאז, ושולחו, נתניהו, מיהר לעשות את מה שהכי קל לו: לחלק את בני האדם לשמאל וימין.

וצריך להגיד למפגינים, המעצר של אמיר השכל הוא רק הפרומו. עליהם לחכות שתגיע לשם חקירה של פוליטיקאי. אוחנה לא מתכוון לתת למשטרה לעבוד. בפרקליטות הוא הצליח למצוא דן אלדד אחד, יש לקוות שבמשטרה לא יימצאו הרבה יותר.

 

תגיות

תגובות