אוק 21, 2020 11:28 UTC
  • חגיגת הבלגן

חוק התקציב לשנת 2019 אושר באיחור של רבעון. בשנת 2020 ישראל מתנהלת ללא תקציב, ולפי התפתחות העניינים גם בשנת 2021 זה יהיה כך. לא מתקבל על הדעת לנהל ממשלה ללא תקציב. בלעדיו אין תוכנית עבודה, הבזבוז עצום - והבלגן חוגג.

ניהול מערכות גדולות מחייב שלוש רמות של תכנון: ראשית, חזון ותוכנית אסטרטגית. שנית, תוכנית רב-שנתית (חמש שנים), ולבסוף תקציב לשנה אחת. החולייה הלא יציבה, זו שמונעת תכנון, היא התקציב השנתי. בישראל דרך קבע, בכל שנה עד הרגע האחרון, לא ברור מה התקציב ואחר כך במהלך השנה הממשלה כופה על משרדיה שינויים.

בימים אלה שבהם ישראל מתנהלת ללא תקציב אי אפשר להתחייב בחוזים ארוכי טווח וכל תוכניות העבודה של המשרדים השונים מתמוטטת. החלק היחיד בתקציב שיש בו יציבות זה החלק שממומן בכספי הסיוע מארה"ב. מסגרת הסיוע ידועה לשנים קדימה (הנשיא ברק אובמה קבע זאת בחוק למשך 10 שנים).

מצד שני, בפרויקטים מקומיים המבוססים על תקציב ממשלתי אין תכנון, אין יציבות, מחירי הפרויקטים שבביצוע מאמירים, וחוסר הוודאות מעצים את המתח בתוך הארגון, יציבותו מתערערת והפריון קטן. הנזקים הכרוכים בהיעדר תקציב שנתי זולגים מגופי הביצוע לתוך המערכת הפוליטית, פוגעים בכלכלה ומפלגים את החברה.

בשנים האחרונות עושות ממשלות ישראל שימוש פוליטי, שלא לומר ציני, בחוק התקציב. כל עוד בנימין נתניהו חש שהקואליציה שלו נתמכת על בסיס יציב, הוא ביקש למנוע מהאופוזיציה להשתמש באישור חוק התקציב כמנוף לערער את שלטונו ודרש בתוקף לאשר תקציב לשנתיים.

הפעם המצב הפוך, ראש הממשלה שומר בידיו את הכלי שבאמצעותו הוא יוכל בכל עת להפיל את ממשלתו שלו. זהו מצב בלתי נסבל. כל עוד המניפולציות הללו מתוחמות בגבולות "המשחק הפוליטי", אבל במצבה הנוכחי של ישראל, בעיצומו של משבר שכמוהו לא היה, לאחר שנה שבה התקציב אושר באיחור של שנה ועוד שנתיים ללא תקציב, זהו בבחינת לא פחות מפשע פוליטי.

הממשלה מונעת מעצמה אמצעי חיוני לניהול ישראל ומשליכה הצידה כלי הכרחי להתגבר על המשבר הכלכלי. נתניהו מחזיק בידיו את פת לחמם של האזרחים כערובה למטרותיו הפוליטיות, וחמור יותר - למטרותיו האישיות. המחוקק ניסח חוק שמטרתו לחזק את יציבות הממשלה.

 

תגיות

תגובות