דצמ 03, 2020 09:26 UTC
  • לארוז את המפלגה במזוודה וללכת

באחרונה התתקיימה האשכבה הסופית של מפלגת העבודה. ועידת המפלגה הסמיכה את היו"ר עמיר פרץ למסמס את הפריימריז, למזג את המפלגה לתוך כחול לבן, ולמעשה לפורר אותה.

באחרונה התתקיימה האשכבה הסופית של מפלגת העבודה. ועידת המפלגה הסמיכה את היו"ר עמיר פרץ למסמס את הפריימריז, למזג את המפלגה לתוך כחול לבן, ולמעשה לפורר אותה.

לאורך ההיסטוריה הקצרה של ישראל הייתה העבודה ונשארה המפלגה החשובה והמשפיעה ביותר בנוף הפוליטי. שליטתה הבלתי מעורערת על המערכת עד המהפך של 1977 הינה עד היום אחת הארוכות אי פעם.

אבל ב-20 השנים מאז התמוטטות תהליך אוסלו ופריצת האינתיפאדה הפלסטינית השנייה היא לא מצליחה לחזור להנהגת ישראל. מלבד בחירות 2015, שבהן השכיל יצחק (בוז'י) הרצוג להבין שהדרך לעשות זאת עוברת באיחוד בגוש המרכז-שמאל, היא לא הצליחה להוות אלטרנטיבה לבנימין נתניהו ולליכוד. הקמת כחול לבן בגרסתה המאוחדת - שכפול גנטי של מפלגת העבודה של שנות ה-90 - ריסקה את העבודה ולקחה את מקומה.

כיום, בראשות עמיר פרץ, המפלגה עסוקה בהישרדות פוליטית מעוררת רחמים. בשנה האחרונה הוא הספיק להוביל אותה לשני איחודים פוליטיים מופרכים יותר או פחות - פעם עם אורלי לוי מימין ופעם עם מרצ משמאל. לקינוח, לאחר שגילח את שפמו ובניגוד לכל הצהרותיו, הכניס פרץ ללא בושה את העבודה לממשלת נתניהו. כעת, בשם הישרדות ותו לא, הוא מנווט את המפלגה לעבר בית הקברות של הפוליטיקה הישראלית.

עמיר פרץ מודל 2020 אינו עמיר פרץ מודל 2006, שהצליח להביא מגזרים חדשים של מצביעי ליכוד מסורתיים ממה שמכונה "עיירות הפיתוח", אנשים שעבורם פתק "אמת" היה סדין אדום. כיום פרץ עסוק בהישרדותו הפוליטית בלבד ומפלגת העבודה היא כלי למימוש שאיפותיו.

ההיסטוריה הפוליטית שלו מוכיחה זאת היטב. הוא כבר עזב פעמיים את מפלגת העבודה כאשר דברים לא הסתדרו עבורו. לפני בחירות 1999 הוא עזב להקים את "עם אחד". לפני בחירות 2013, לאחר שהפסיד בפריימריז על ראשות המפלגה לשלי יחימוביץ', נטש שוב לטובת "התנועה" של ציפי לבני ומונה לשר בממשלת נתניהו. כעת הוא שוב מחליט לנטוש, אבל הפעם הוא לוקח את כל המפלגה איתו.

מפלגת העבודה לא צריכה לבטל את הפריימריז, מהלך אנטי דמוקרטי בעליל, כדי להבטיח לעמיר פרץ סיכוי במרוץ לנשיאות ישראל. היא בוודאי לא צריכה להתמזג ולהיעלם בתוך כחול לבן ובני גנץ, שממילא כנראה סיימו את דרכם בפוליטיקה הישראלית.

מה שמפלגת העבודה צריכה – או חייבת – לעשות, זה להיפטר מהיו"ר שמוליך אותה לאבדון. היא צריכה יו"ר חדש שיצליח להחזיר מצביעי מרכז-שמאל הביתה. רק אז, אולי, היא תוכל להוות אלטרנטיבה לשלטון הנאשם בפלילים.

 

תגיות