ינוא 21, 2022 10:06 UTC
  • שנות הקלון ותפקיד הדבק

עסקת הטיעון של נתניהו תביא לפסק זמן בקמפיין האלים של הביביסטים נגד רשויות החוק. אביחי מנדלבליט יוכל לצעוד בנחת לבית הכנסת שלו; ליאת בן-ארי תוכל לשלוח הביתה את מאבטחיה. אך יש שני הפגמים הבסיסים בעסקה שמונחת על השולחן. ויש נזק נוסף, אגבי, מיותר לגמרי: הנזק שגורם בימים אלה אהרן ברק למורשת בית המשפט העליון ולעצמו.

עמית חדד ובעז בן-צור, שני עורכי דינו של נתניהו, התחילו לפני חודשים אחדים לבחון את האפשרות לעסקת טיעון. הם לא אמרו ללקוח שלהם שהוא אשם: זה לא מה שעורכי דין אומרים. הם אמרו לו שלהפקיד את גורלו בידי השופטים יהיה סוג של הימור. לעולם אין לדעת במה זה יסתיים. צריך לצמצם סיכונים.

כאשר עורך הדין יעקב ויינרוט אמר דברים דומים לנתניהו הוא סירב לשמוע. בינתיים המצב השתנה. ארבע פעמים הוא ניסה להקים קואליציה שתחלץ אותו מהמשפט ונכשל. הסקרים לא מבטיחים לו טובות. הסיכוי לבלות עוד כמה שנים באופוזיציה, בתפקיד הדבק שמחזיק בחיים את קואליציית בנט-לפיד, לא קסם לו. הוא הקשיב.

הרעיון, להשתמש באהרן ברק כשליח לדבר עסקה, היה של נתניהו. הוא הכיר את ברק היטב, את כוחו ואת חולשותיו. הוא נסע אליו הביתה, לתל אביב, הזכיר לו את שיתופי הפעולה ביניהם בעבר, איך מנע פעמיים חקיקה שברק התנגד לה, ונתן לו להרגיש שהכל בידיו. הוא יכול להציל את מערכת המשפט מחורבן ואת ישראל מאסון. "צריך להציל את ישראל", זה מה שאמר ברק למנדלבליט.

הקמפיין שניהל נתניהו נגד המשטרה והפרקליטות יצר מציאות ששוללת משני הצדדים בסיס מוסרי לחתימה על עסקה. הישראלים נחלקים לשניים בעניין הזה, ומוטב, שבמחלוקת כזאת יכריע בית המשפט, לא עסקה שנתפרה בסתר.

אין תקדים לקמפיין שניהל נתניהו: לא בהחלטה שלו להפוך את המערכת הפוליטית כולה לבת ערובה, להיטלטל בגלל משפטו מבחירות לבחירות, ללא תקציב; אין תקדים להאשמות שהטיח במערכת אכיפת החוק: רדיפה פוליטית, תפירת תיקים, הפיכה שלטונית. היו נאשמים, גם אישי ציבור, שתקפו את הפרקליטות בעבר, אבל איש לא האשים את המוסד כולו בקנוניה פלילית, בוודאי לא מהבמה שניתנת לראש ממשלה, בוודאי לא ממסדרון בית המשפט, מוקף בשרי ממשלתו.

מנדלבליט טוען שהאירוע במחוזי ייזכר לדיראון עולם. הוא לא ייזכר לדיראון עולם אם ייעטף בעסקת טיעון מתחשבת. אולי זה סביר מבחינה משפטית: מבחינה ציבורית ומוסרית נתניהו איבד את זכותו להתחשבות.

יש אנשים שמייחלים לרגע שבו ייכנס נתניהו לכלא. אבל המעשים שבהם הוא נדרש להודות צריכים למנוע ממנו לשוב לפוליטיקה. יש כמה דברים בסיסיים שחסרים בעסקה שנרקמת עכשיו. חסרה בה דרישה להחזרת הכסף וטובות ההנאה שקיבלו הוא ורעייתו במסגרת תיק 1000. קנס של מאות אלפי שקלים היה משדר מסר נכון; חסרה בה התחייבות חד משמעית של נתניהו להיעדר מהזירה הציבורית בשבע השנים הבאות, שנות הקלון; חסר בה הטקסט שנתניהו יתחייב לומר בבית המשפט.

שני הנושאים האחרונים קריטיים: הקלון הוא למעשה העונש היחיד שיושת עליו. יש לו דרכים לחמוק ממנו. וההודאה: נתניהו יעשה כל שיוכל כדי לא להודות בעבירות שיורשע בהן. הוא ישדר לתומכיו: אני זכאי. שילמתי מס שפתיים לאליטה, למען המולדת. המיתוס הזה ימשיך להתסיס, להרעיל, לאיים.

ההתערבות של ברק לא שינתה את תנאי העסקה. זה מה שהיה על השולחן כל הזמן. הוא גויס לשתי משימות: לסכל את ההתנגדות בתוך הפרקליטות; והעיקר, לרכך את דעת הקהל בחוץ. את ישראל הוא לא הציל אבל למורשתו הוא גרם נזק גדול.

 

תגיות