May 26, 2022 09:15 UTC
  • האביון של עיר הקודש צריך לבייש את שלטונות ישראל

מכון עיר הקודש למחקרי Jerusalem Institute for Policy Research פרסם את השנתון הסטטיסטי של העיר ל-2022.

מכון עיר הקודש למחקרי Jerusalem Institute for Policy Research פרסם את השנתון הסטטיסטי של העיר ל-2022.

לפי הדוח, עיר הקודש ממשיכה להיות אחת הערים העניות בישראל. ב-2020 חיו מתחת לקו העוני 38% (123,100) מהמשפחות בעיר הקודש, 43% (416,600) מהנפשות ו-53% (206,900) מהילדים. שיעור הילדים החיים מתחת לקו העוני גבוה משיעור המשפחות שחיות מתחת לקו זה. כלומר - עוני הוא תופעה אשר רווחת במיוחד בקרב משפחות גדולות.

בדוח צוין כי במטרופולין עיר הקודש התגוררו 951,100 תושבים נכון לתחילת 2021 (10% מכלל אוכלוסיית ישראל). מאזן ההגירה של עיר הקודש הוא שלילי, כשההפרש בין מספר העוברים לגור בעיר ובין העוזבים אותה עמד ב-2020 על מינוס 7,800 בני אדם. 38% מהעוזבים את עיר הקודש עברו ליישובים אחרים בסמוך לעיר.

עוד עולה מהנתונים כי ב-2021 מספר המועסקים בעיר הקודש שלא התגוררו בעיר עמד על 83.8 אלף (בהשוואה ל-79.1 אלף ב-2019). לפי המכון, "המעבר של תושבים מעיר הקודש ליישובי המטרופולין הסמוכים אינו ייחודי לה, והוא מאפיין ערים גדולות".

ב-2020 התגוררו בעיר הקודש 570,100 יהודים שהיוו 61% מכלל תושבי העיר ו-366,800 פלסטינים (353,800 מוסלמים ו-12,900 נוצרים) שהיוו 39% מכלל תושבי העיר. לפי הדוח, במהלך השנים חלה ירידה בחלקה של האוכלוסייה היהודית מתוך כלל אוכלוסיית עיר הקודש, ובמקביל חלה עלייה בחלקה של האוכלוסייה הפלסטינית.

עיר הקודש היא העיר שבה מתגוררת האוכלוסייה החרדית הגדולה ביותר בישראל. לפי אומדן לאוכלוסייה זו שמבוסס על סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2021 התגוררו בה כרבע (25%) מכלל החרדים.

עיר הקודש היא גם העיר שבה מתגוררת האוכלוסייה הפלסטינית הגדולה ביותר בישראל. ב-2020 עמד מניין התושבים הפלסטינים בעיר על 366,800, והם היוו כ-19% מכלל הפלסטינים בישראל. בסוף 2020 התגוררו במזרח העיר (האזורים שנוספו לעיר ביוני 1967) 595,600 מתושבי עיר הקודש, יהודים ופלסטינים, והם היוו 63% מכלל תושביה. בסוף 2020 גרו במזרח העיר כ-233,900 יהודים, והם היוו 39% מכלל התושבים במזרח העיר.

שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה בעיר הקודש נמוכים בקרב שתי קבוצות אוכלוסייה: גברים חרדים ונשים פלסטיניות. ב-2021 עמד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בעיר בגילי העבודה העיקריים על 65% בלבד – שיעור נמוך באופן ניכר בהשוואה לתל אביב (91%) ולחיפה (87%). שיעור ההשתתפות בקרב הגברים בעיר  עמד על 70%, ובקרב הנשים - 60%.

בקרב הנשים הפלסטיניות בעיר הקודש, שיעור ההשתתפות עמד על 26%, בהשוואה ל-82% בקרב הנשים היהודיות. ממחקרי עומק שערך המכון עולה כי שיעור ההשתתפות הנמוך של הנשים הפלסטיניות קשור במספר גורמים, בהם: אי-הכרה בתארים אקדמיים ממוסדות פלסטיניים, היעדר תשתיות תומכות לאימהות עובדות (מעונות וגני ילדים), היעדר ניסיון תעסוקתי, היעדר רישות עסקי, רמת שליטה נמוכה בעברית ובאנגלית וחסמים תרבותיים.

הנתונים שבדו"ח של השנה צריכים לבייש את שלטונות ישראל המתהדרים כי הם מנהיגים את "המדינה" המערבית במזרח התיכון, במיוחד מהנתונים הנוגעים לרמת העוני, לפערים בין מגזרים שונים בעיר, ולמצבה הסוציואקונומי של עיר הקודש ביחס לערים אחרות בישראל.

 

תגיות