אוג 12, 2022 09:28 UTC
  • תוכנית החפרפרת לטייח את האמת של הטבח בכפר קאסם

הסרת החיסיון מעל הפרוטוקולים החסויים ממשפט טבח כפר קאסם הניבה תגובות רבות בתקשורת של ישראל . מאות עמודי הפרוטוקול נפתחו לאחר הליך משפטי בן חמש שנים שניהל מכון "עקבות" ושבמהלכו חיוו גורמי ביטחון וחוץ שונים את דעתם על הבקשה להתיר לציבור לעיין בחומר.

לאורך ארבע השנים הראשונות, כל הגורמים שהעידו מטעם שלטונות ישראל התנגדו לפרסום החומר בטענה של פגיעה בביטחון ובמדיניות החוץ שלה. לבסוף, בלי להיכנס לפיתולי הדיון המשפטי, השתכנע נשיא בית הדין הצבאי לערעורים שיש להתיר לציבור לעיין ברובו של החומר.

באחד הדיונים שנערכו בבית הדין השתתפו גם נציגי משפחות הקורבנות. השר - אז עדיין ח"כ - עיסאווי פריג' העיד בשבוע שעבר כשהתייחס לשחרור המסמכים: "סוף-סוף אני קורא את המילים שחלמתי לקרוא כל חיי... שנים המציאה ישראל אינספור תירוצים מדוע להסתיר מאיתנו את האמת. היום התגלה המובן מאליו שאין כמו האמת כדי להקל על הכאב, כדי לסייע בבניית 'העתיד המשותף', כדי לתת תקווה".

לעומת זאת, נחום ברנע, שהתייחס גם הוא לפרסום החומרים, כתב ש"צריך להיזהר בעבר: ההתמכרות לו מכרסמת בסיכוי לבנות כאן חברה מתפקדת, בריאה הוגנת. העבר עלול לקבור את העתיד", טען.

הניגוד בין הדברים ברור: פריג' רוצה להשתמש בעבר על מנת לבנות יחדיו עתיד טוב יותר; ברנע מציע להתעלם מאירועי העבר. גם אין זה מדויק לקבוע ש"הפרוטוקולים לא גילו עובדות חדשות. הכל התפרסם בעבר" - אם כך היה הדבר, נציגי ישראל לא היו מתנגדים לפרסום המסמכים במשך שנים ארוכות. המסמכים שנפתחו דווקא שופכים אור על פרשה אפלה בהיסטוריה הישראלית, ועל תוכנית "חפרפרת" שעמדה ברקע של הטבח.

חשוב לציין שהתיעוד שנמצא בארכיונים ממשלתיים שייך לציבור, לכול הציבור ואפילו שייך לאנושות, ועל כן צריך להיות פתוח לעיון תחת מגבלות סבירות. כרגע, רובו של החומר בארכיונים המדינתיים סגור בתואנות שונות. מה זה אומר על האופן שבו הישראלים מכירים את העבר?

מי שלא מעוניין להתמודד עם העבר המשותף, כנראה מרגיש כך משום שהדיבור הזה על גזל וניצול והרג מפריע לו לישון בלילה. נוח לו שהארכיונים סגורים.

 

תגיות