פבר 13, 2021 10:33 UTC
  • בית הדין לא ירפה יד מעל ישראל

בישראל שמחו על כך שבבית הדין הבינלאומי בהאג, קארים חאן, עורך דין בריטי שמתמחה בזכויות אדם והיה המועמד המועדף על ישראל, נבחר להחליף את פאטו בנסודה בתפקיד התובע הראשי בבית הדין הפלילי בהאג. הוא יכריע לפי ההערכות אם לפתוח בחקירה נגד ישראל בחשד לפשעי מלחמה בגדה המערבית, מזרח עיר הקודש, ובעזה. בישראל חושבים כי הוא עורך דין פרגמטי וכי הוא מתנגד ל"פוליטיזציה" של בית הדין.

בישראל שמחו על כך שבבית הדין הבינלאומי בהאג, קארים חאן, עורך דין בריטי שמתמחה בזכויות אדם והיה המועמד המועדף על ישראל, נבחר להחליף את פאטו בנסודה בתפקיד התובע הראשי בבית הדין הפלילי בהאג. הוא יכריע לפי ההערכות אם לפתוח בחקירה נגד ישראל בחשד לפשעי מלחמה בגדה המערבית, מזרח עיר הקודש, ובעזה. בישראל חושבים כי הוא עורך דין פרגמטי וכי הוא מתנגד ל"פוליטיזציה" של בית הדין.

הם חושבים כי עם הליכתה של פאטו בנסודה עמדתו של בית הדין ישתנה. אך זה לא נכון. שופטי בית הדין הכריעו שיש לפלסטינים עמדה של מדינה והיא יכולה לתבוע חקירה על פשעי מלחמה שנעשה על אדמתם. על כן, חושבים חלק מהפרשנים הישראלים כי על ישראל לסדר את העניינים שלה בשטחים הפלסטינים.

פרופ' דניאל פרידמן כתב במאמר שלו כי על ישראל לעשות הסדר עם הפלסטינים כדי להשתחרר מפחד מבית הדין בהאג. הוא מודה שלמרות כל הטענות לסמכוניות מוגבלות של בית הדין בהאג זו עובדה שצפוי לישראל כאב ראש רציני.

הוא שואל את עצמו ואת הישראלים מה לעשות, כאשר מניסיונות העבר ישראל יודעת שלא קל להתמודד עם סוגיה פוליטית המצויה תחת מעטה משפטי.

ראשונה מציע לשקם יחסים עם המפלגה הדמוקרטית בארה"ב המנהיגה כיום את המעצמה הזו. ובזה מאשים את ראש הממשלה בנימין נתניהו שקלקל לא מעט בנושא הזה. ומצפה מראש הממשלה החדש, אם בכלל ייבחר איש אחר, לא לתמוך בהתנחלויות וסיפוחן.

הוא מציע גם שיקום יחסים של ישראל עם יהדות ארה"ב ומודה שלחלקים נרחבים ממנה התנתקו מישראל. ואחר כך גם מציע לשפר את היחסים של ישראל עם אירופה. דברים שלא כל כך חשובים לנתניהו.

אחרי כל ההמלצות הוא מגיע לנושא המרכזי ומודה שבנפרד מעמדתה של ישראל כלפי החלטת בית הדין, עליה להתעורר ותחשוב מחדש בכל הנוגע לסוגיה הפלסטינית.

הוא מודה שעם כל ההאשמות נגד הפלסטינים כל אלה לא משאירות את ישראל זכאית בשאלה הזאת. לפי דבריו של פרידמן ידידי ישראל באירופה ובארה"ב בוודאי אינם משוכנעים. הוא מודה בחצי פה שהפלסטינים בשטחים נמצאים תחת שליטת ישראל ואינם מוגנים מפני המתנחלים התוקפים אותם, הורסים את רכושם ופוגעים במטעים וביבולים שלהם.

 

הוא מגנה את הרעיון שהכריז על שטחים נרחבים בגדה המערבית כרכוש של ישראל ולא השאיר לפלסטינים שטח שם. הוא מאמין שישראל לא הסתפקה בזה והעצימה עין בהתיישבויות גדולות על אדמות פרטיות של פלסטינים.

הוא מציע שישראל תשפר את היחסים שלה כלפי הפלסטינים לפחות כדי לשפר את מעמד ישראל אצל הגופים הליברליים בארה"ב ובאירופה וגם זה יסייע לישראל להגן על עצמה בהאג.

הוא מסכם כי כל אלה נושאים שוליים והשאלה המרכזית היא לשים קץ לכיבוש. הוא כותב שהשיקול המכרכזי והאינטרס החיוני של ישראל "להגיע לסיום המצב שבו ישראל שולטת על מיליוני בני אדם חסרי זכויות אזרח" ומודה שזה מצב "בלתי נסבל" הנמשך מזה עשרות שנים ומדגיש כי אסור על ישראל להתמיד בו.

לבסוף הוא מכריע שעל ישראל להגיע "להסדר עם הפלסטינים באמצעות חשיבה מחדש" אך גם הוא לא בוחל מלהציע "צעדים חד- צדדיים" במידת הצורך עד שישנו את התמונה בכל הנעשה באזור הגדה המערבית ובכך המאמר הזה הוא בחזקת הודאה על ההתנהלות הנפסלת של ישראל. למרות שהוא לא מתקרב למילת "כיבוש" אך מובן ממאמרו שעל ישראל לקרוא לילד בשמו ולסגת מהשטחים של הפלסטינים.

 

תגיות