נוב 21, 2020 07:55 UTC
  • להרחיב את הסדר ניגדוד העניינים

קשה שלא לגחך לנוכח היומרה של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, למנוע את ניגוד העניינים שבו מצוי בנימין נתניהו באמצעות החתמתו על מסמך משפטי. אפשר היה לצפות ממנדלבליט, שבשלב הזה כבר יבין עם מי יש לו עסק, ומה שווה המלה של בנימין נתניהו.

בשורה התחתונה, אין הסדר בעולם שיצליח למנוע את ניגוד העניינים שבו נמצא נתניהו, בהיותו נאשם בעבירות חמורות מתחום טוהר המידות. האינטרסים של נתניהו כנאשם בפלילים סותרים את החובות המוטלות עליו כראש ממשלה ומשפיעים בפועל על החלטותיו.

אבל גם לו היתה אפשרות תיאורטית לקשור את זרועותיו של ראש הממשלה ולמנוע ממנו משפטית לפעול לטובת האינטרסים של הנאשם, הסדר ניגוד העניינים שהוציא מנדלבליט תחת ידיו רחוק מלעמוד במשימה. נתניהו אולי מנוע מלעסוק במינויים ובמעמדם של בכירים במערכת אכיפת החוק והמשפט, ואסור לו להתערב בפעילות הוועדה לבחירת שופטים בעיר הקודש, אבל ההסדר אינו מונע מעבדיו הנרצעים, הקשורים למערכת אכיפת החוק ולבחירת שופטים, לעשות זאת.

אלה כבר הוכיחו שהאינטרסים של אדונם קודמים לאלה של האזרחים. עם אמיר אוחנה כשר ל"ביטחון פנים", מירי רגב כנציגת הממשלה בוועדה לבחירת שופטים וח"כ אסנת מארק כחברה באותה ועדה מטעם הליכוד — יש מי שמייצג את האינטרסים של הנאשם. שלוחיו, כפופיו ובעלי בריתו יודעים בדיוק מה מצופה מהם. האם אין זה נכון לומר שגם הם נתונים במצב של ניגוד אינטרסים?

חוות הדעת של מנדלבליט קובעת שעל נתניהו "להימנע מלעסוק בכל עניין שיש לו זיקה מהותית למשפט או לאשר נדון בו". קשה להחליט אם לבכות או לצחוק לנוכח התמימות, או שמא ההיתממות. כל עוד מנדלבליט אינו מרחיב את הסדר ניגוד העניינים כך שיחול גם על השרים שמינה נתניהו — ראוי לראות בו הסדר שמכשיר את השחיתות יותר מאשר מונע אותה.

חשש זה הוא שעמד ועודנו עומד בבסיס ההתנגדות לכך שנאשם בפלילים יכהן כראש הממשלה. שכן אין באמת כל דרך למנוע מנתניהו להכריע הכרעות על בסיס האינטרס שלו כנאשם בפלילים ולא על פי האינטרס הציבורי. וזאת משום שהוא נמצא ב"מצוקה המיוחדת הזאת — הכל כך עמוקה" (כלשונו), שאופיינית לנאשמים.

אין מה לתלות תקווה בהסדר ניגוד העניינים שהוציא מנדלבליט. הוא באמת אינו שווה את הנייר שעליו הוא כתוב.