נוב 21, 2020 08:04 UTC
  • האשליה המסוכנת

המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן הוכרז כמנצח בבחירות לנשיאות ארצות הברית, והוא צפוי להיכנס לתפקיד בינואר 2021. אמנם למהפך הפוליטי בארה"ב תהיה השפעה בעולם כולו, בעיקר על רקע הסגנון הבוטה והערכים המפוקפקים של הנשיא היוצא, דונלד טראמפ.

הדברים הללו תקפים על אחת כמה וכמה בישראל. בנימין נתניהו בירך בעיכוב מביש את הנשיא הנבחר במלים אלה: "ג'ו, היתה לנו מערכת יחסים ארוכה וחמה במשך כמעט ארבעים שנה. אני מכיר אותך כחבר גדול של ישראל". עוד אמר, כי הוא מצפה לעבוד עם ביידן ועם סגניתו, קמלה האריס, כדי "להמשיך ולחזק את הקשר המיוחד בין ארצות הברית לישראל".

אבל גם אם שאיפת נתניהו לשיתוף פעולה חיובי עם ביידן, האריס והדמוקרטים אכן כנה, אסור להתעלם מכך, שבשנים האחרונות כרך נתניהו את גורל ישראל בזה של המפלגה הרפובליקאית ושל טראמפ. נתניהו עשה זאת במחיר של פגיעה ביחסים עם המפלגה הדמוקרטית. התהליך החל בעת כהונת הנשיא ברק אובמה והתעצם בתקופת טראמפ. האחרון זכה לשירותי הלבנה דיפלומטית ולגיטימיות בינלאומית מצד נתניהו, ובתמורה סיפק לנתניהו תמיכה בלתי מסויגת במדיניותו ובשלטונו, גם אם היו כרוכים בנזק ארוך טווח לישראל.

כעת על ישראל של נתניהו להתפכח משיכרון הכוח שאחז בה בארבע שנות שלטון טראמפ. ההתפכחות כרוכה בהכרה מחודשת בכך שעתיד הישראלים כרוך בעתיד הפלסטינים וכי המחויבות העיקרית של ממשלת ישראל היא לפתרון הסכסוך. טראמפ עזר להזין את האשליה המסוכנת, שישראל יכולה להתעלם מהסכסוך עם הפלסטינים. הוא אף תרם לתפישה ההרסנית, ולפיה שאלת "הריבונות" של ישראל על השטחים הכבושים נפרדת משאלת ריבונותה על התושבים הפלסטינים, וכי זכותה של ישראל לקבוע את עתיד השטחים, על דעת עצמה. על ביידן לנפץ אשליה מסוכנת זו, המובילה את ישראל למסלול, שבסופו אפרטהייד או מדינה דו־לאומית.

ישראל מוכרחה לחזור למחויבותה לפתרון שתי המדינות, המבוססת על אותם ערכים. לכן המשימה הראשונה של ביידן תהיה להביא את ישראל לפעול על פי הפרופורציות האמיתיות של שטחה וכוחה, ובעיקר מתוך הבנה, שזו היא חובתה.