דצמ 05, 2020 06:04 UTC
  • התעמולה השקרית

התיקון לחוק הקורונה נועד לאפשר לממשלה למנוע את ההפגנות בבלפור. מדובר בתיקון מסוכן, שפוגע באופי הדמוקרטי. מהותו היחידה כמעט היא מתן סמכות לממשלה של נתניהו למנוע מאנשים לצאת להפגין במקומות שבהם הפגינו עד לאחרונה.

בניגוד לטענות החוזרות ונשנות של ראש הממשלה הנאשם בפלילים בנימין נתניהו ונציגי השקר וחבורת אומרי ההן שמקיפה אותו, אין עדויות לכך שההפגנות בבלפור היוו מקור משמעותי לעלייה בתחלואה. והנה, אף כי הממשלה הישראלית עשתה שימוש מועט מאוד בסמכויותיה לאורך החודשים שעברו מאז נחקק חוק הקורונה — למרות העלייה המשמעותית וההדרגתית בתחלואה — לפתע היא החליטה, במהלך בזק, לקחת לעצמה סמכויות דראקוניות הרבה יותר.

הפגנה איננה זכות אישית שיכול כל אדם לקיים לבד או בקרבה למקום מגוריו. למספר האנשים בהפגנה, כמו גם למיקום שלה, יש משמעות קריטית. נתניהו מבין זאת היטב, ולכן הוא מבקש להגביל הפגנות למרחק קצר מאוד ממקום המגורים, והפגנות מול הכנסת או מול משרדי הממשלה ייאסרו כליל. זוהי פגיעה בזכות יסוד של אזרחים תחת אכיפת ממשלה שטוענת שהיא דמוקרטית.

דוברי ממשלת נתניהו מהדהדים שוב ושוב את הטענה שהציבור לא יציית לסגר אם לא יוגבלו ההפגנות. זהו המשך ישיר לתעמולה השקרית שהפיצו נתניהו ומלחכי פנכתו לפיה ההפגנות הן מקור להפצת מחלות, כמו גם הניסיון המופרך להשוות בין הפגנות ובין תפילות. בכל מקרה, נימוק כזה לא יכול להצדיק פגיעה בזכות יסוד בדמוקרטיה.

ממשלה המבקשת למנוע את המחאה נגדה נמצאת בניגוד עניינים מובנה. הדבר החשוב ביותר בהטלת הסגר הוא שהציבור יאמין כי ההחלטה הקשה הזאת התקבלה משיקולים ענייניים, לא משיקולים פוליטיים. כאשר הסגר מנוצל למניעת הפגנות, עולה חשש כבד שלא מדובר בהחלטה עניינית, מה שעלול להעמיק את חוסר האמון, שיביא לאי־ציות של הציבור.

מצב התחלואה הקשה מצריך הגבלות מסוימות על המפגינים, ואמנם, ניתן להתנות תנאים לאופן קיום ההפגנה בהתאם לחוק הנוכחי. אבל במדינות דמוקרטיות אסור למנוע כליל את זכות ההפגנה.