דצמ 08, 2020 11:44 UTC
  • כלכלת בחירות

הכלכלה של ישראל בשפל חסר תקדים. בלי תקציב, בלי רפורמות, בלי תוכנית עבודה לשנה הבאה ובלי אור בקצה המנהרה לעשרות אלפי העצמאים שעסקיהם התמוטטו, ול–800 אלף המובטלים שמתקיימים בקושי. אף על פי ששר האוצר ישראל כץ לא יצר את משבר הקורונה הכלכלית, הוא העמיק אותו מפני שפעל מתוך שיקולים פוליטיים צרים וחוסר הבנה מוחלט של תפקידו.

השנה תסתיים בצמיחה שלילית חסרת תקדים (6%–), בגירעון עמוק (13%–), ובשיעור אבטלה איום של 20%. לפי תחזיות בנק ישראל, המשבר יימשך גם בשנה הבאה — הצמיחה תהיה אפסית, יהיה גירעון ענקי בתקציב ויהיו כחצי מיליון מובטלים. עתה מתברר שכץ הוא שר אוצר גרוע במיוחד, כי מלבד שגיאותיו החמורות בניהול השוטף של המשק, הוא אף מסרב להעביר את התקציב לשנת 2021. מכאן נראה שגם לשנה הבאה ישראל נכנסת בלי שום תוכנית פעולה להתאוששות כלכלית.

כל זה קורה בשל הכפפת ניהול הממשלה לאינטרס האישי של בנימין נתניהו, המעוניין להשאיר לעצמו את האפשרות לפרק את הממשלה במארס הקרוב, להקדים את הבחירות ולא לקיים את הסכם הרוטציה עם בני גנץ. ונראה שמבחינת נתניהו או כץ אין חשיבות לעובדה שבחירות רביעיות ירסקו את המשק.

במקום למלא את תפקידו כראוי ולהגיש תקציב בזמן, כץ משרת את אדונו ובתוך כך מפר בכוונה תחילה את ההסכם הקואליציוני, שקבע כי על שר האוצר החובה להעביר בכנסת בשלוש קריאות את תקציב 2021 כבר באוגוסט — לפני שלושה חודשים.

התנהגותו של כץ איננה אלא כלכלת בחירות בוטה. הוא מחלק תקציבים ומענקים לקבוצות אוכלוסייה שונות כדי שיהיו אסירות תודה כלפיו, משל היה משרד הסעד בשנות החמישים.

ונוסף על הכל, כץ ריסק את משרד האוצר ביחסי האנוש האיומים שלו. הוא משפיל ומעליב את בכירי משרדו, פוגע בהם ומאיים עליהם בממדים שלא נראו לפניו. כך הוא גרם להתפטרות של שלושה בכירים במשרדו, ועוד התפטרויות צפויות בהמשך.

ברגע שפוליטיקאי מתמנה לשר האוצר, הוא מתחייב לעבוד למען האזרחים. כץ עובד למען עצמו, למען ראש הממשלה ולמען ניצחון הליכוד בבחירות הבאות. כץ מועל בשליחותו.