דצמ 15, 2020 07:42 UTC
  • שקיפות עכשיו

אין דבר צפוי יותר מאשר תגובת ראש הממשלה המכהן, בנימין נתניהו, על הכרזת ראש הממשלה החליפי, בני גנץ, על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית לפרשת הצוללות.

"גנץ מינה ועדה תפורה בראשות מי שאמר שראש הממשלה צריך להתפטר", האשים בישיבת הליכוד והוסיף בסרקזם: "מעניין מאוד מה תהיה מסקנתו". נתניהו כיוון למי שיעמוד בראש הוועדה, השופט בדימוס אמנון סטרשנוב, שכיהן כפרקליט הצבאי הראשי וכשופט בית המשפט המחוזי בתל אביב. לפני שנתיים פירסם סטרשנוב מאמר, ובו כתב: "אילו אני היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט... הייתי ממליץ בפניך... לפרוש כבר עתה מכהונתך".

הוועדה היתה צפויה להתכנס ביום שאחרי ולהגיש דו"ח סופי על ממצאיה בעוד כארבעה חודשים, אך כינוסה נדחה לבקשת מנדלבליט, עד שייקבעו גבולות פעילותה. אך זה לא מנע מנתניהו למהר ולהכריז, שמטרת הוועדה היא "להביא מסקנה תפורה מראש". נתניהו הכשיר את הקרקע לדחייה מוחלטת של מסקנות הוועדה, למקרה שימצאו רבב בהתנהלותו בפרשה. התוצאה היא, שלא רק נתניהו, אלא חלקים גדולים בציבור עלולים להתייחס למסקנות הוועדה בהתאם להשתייכות הפוליטית, בלי קשר לעובדות, לממצאים ולהסברים שילוו אותן.

לנוכח זאת, ואם מביאים בחשבון את הקיטוב הפוליטי בישראל — בין ימין לשמאל, ובין תומכי נתניהו למחנה מתנגדיו — רק שקיפות מרבית של עבודת הוועדה תגרום לציבור לתת אמון במסקנותיה. הבעיה היא, שגנץ בהודעתו על הקמת הוועדה אמר רק, שהמסקנות יהיו גלויות לציבור. ואמנם סטרשנוב החליט, כי דיוני הוועדה הראשונים יהיו סגורים לציבור מטעמים של ביטחון מידע.

מדובר בטעות, שלא מאוחר עדיין לתקן. בשעה שמחנה אחד משוכנע, שהאופוזיציה, מערכת המשפט והתקשורת קשרו קשר נגד נתניהו במטרה להפילו מהשלטון; ומחנה אחר משוכנע, שפרשת הצוללות היא פרשת השחיתות החמורה ביותר בהיסטוריה של ישראל, אין להשאיר דבר לדמיון של הציבור. פומביות הדיון חשובה לא מפני שזכות הציבור לדעת, אלא כי רק כך יוכל הציבור לגבש את מסקנותיו באופן עצמאי.

על גנץ לתקן את המעוות בהקדם. לא די בכך שהוועדה תגיע לחקר האמת; חשוב לא פחות, שמסקנותיה יזכו ללגיטימציה ציבורית.