דצמ 29, 2020 06:55 UTC
  • לגליזציה של גזענות

בכרמיאל קטפו באחרונה את פירות הבאושים של חוק ה"לאום". בניגוד לכל ההצהרות הכוזבות שהשמיעו תומכי החוק לאורך כל מסלול החקיקה שלו, על היותו סמלי בעיקרו, ועל היותו נאמן לערך השוויון, הוא מתגלה כהתגשמות הסיוט של מקטרגיו: נורמה משפטית שמסדירה את העליונות היהודית והנחיתות הערבית בישראל.

בית משפט השלום בקריות השתמש בחוק הלאום כדי להכשיר מחיקה של תביעה של זוג אחים ערבים בני שש ועשר, מכרמיאל, שביקשו להורות לעירייה להחזיר להם את התשלומים על נסיעות למוסדות לימוד מחוץ לעיר, משום שאין בתחומה אף מוסד לימוד ערבי. "כרמיאל, עיר יהודית, נועדה לבסס את ההתיישבות היהודית בגליל", כתב הרשם הבכיר יניב לוזון בהחלטתו, ושלח מסר ברור לכל הילדים הערבים, שבעיניה של ישראל הם אינם אלא איום דמוגרפי שיש למגרו בכל האמצעים. "הקמת בית ספר בשפה הערבית... (וכן) מימון הסעות לתלמידים ערבים לכל דיכפין ובכל אתר, עלול לשנות את המאזן הדמוגרפי ולפגוע בצביונה של העיר (כיום מתגוררים בעיר כ–6% ערבים)".

בלי שמץ של בושה הבהיר לוזון, ששמירה על צביונה היהודי של כרמיאל בהתאם לחוק הלאום מעניקה לו את ההצדקה החוקית להשליך לפח את תביעת הילדים הערבים. הוסרו המסכות: חוק הלאום הביא ללגליזציה של גזענות ותפישות של עליונות יהודית, ומאפשר לישראל לנהוג באופן מפלה, על מנת למנוע מאזרחים ערבים לגור באופן שוויוני היכן שירצו, ולהעמיק כך את הסגרגציה האתנית בישראל.

"ההתקפות שהגיעו מחוגי השמאל שמגדיר את עצמו ציוני, חושפות את השפל אליו הידרדר", תקף נתניהו, בזמנו, את מבקרי חוק הלאום. "השמאל הישראלי צריך לעשות חשבון נפש. החלטת לוזון מוכיחה בדיוק את ההיפך. היא חושפת את השפל שאליו הידרדרה ישראל בהנהגת נתניהו, ומוכיחה שמי שצריך לעשות חשבון נפש זה הוא עצמו, על כך שבמשמרת שלו התעוות הדבר לכדי פרויקט של עליונות יהודית מהזן המכוער ביותר. 

בג"ץ ידון ב–22 בדצמבר ב–15 עתירות נגד חוק הלאום. בין השאר נאמר בהן, כי מדובר בחוק קולוניאלי בעל מאפיינים של אפרטהייד. יש לקוות שאחרי שבכרמיאל נחשפה ערוותו של החוק, לא נותר עוד ספק באשר להשלכות החמורות, ובאשר לחובה החוקתית למחוק אותו מספר החוקים.