דצמ 29, 2020 07:03 UTC
  • אלימות למיניה

"יצאה חמולה ענקית שהקיפו אותי. ניסיתי לברוח. בעטו בי בכל חלק אפשרי בגוף"; "הם איימו: 'הפעם אתה תקבל כדור כמו המחבל, בן זונה'"; "הוא ירק לי לתוך הפרצוף, ממש לתוך הפה... תלש לי שתי שרשראות ותפס לי בחולצה"; "סביב אשתי התגודדו שלושה חבר'ה והתחילו לקלל ולירוק עליה. בינתיים בא מישהו מאחור ודחף אותי ונתן לי אגרוף רציני לגב".

העדויות הללו ועוד רבות אחרות פורסמו. העדים הם מפגינים נגד ראש הממשלה, שנפלו קורבן לאלימות פיסית ו/או מילולית מצד תומכי בנימין נתניהו.

עדויות אלו צריכות לשמש כקריאת השכמה לכלל הציבור בישראל — הָחֵל באזרח הפשוט, עבור בהנהגה הפוליטית, וְכַלֵּה בנשיא, בלי קשר להשתייכותם הפוליטית. עולה מהן תמונה מטרידה ביותר של אקלים ציבורי מסוכן, נפיץ ונוח לפורענות, שדמם של מתנגדי נתניהו מותר בו.

מי שמוחים בחודשים האחרונים נגד נתניהו בצמתים, בגשרים ומול מעונו בבלפור חשופים באופן עקבי לקללות, יריקות, דחיפות, בעיטות ואגרופים. לפעמים נזרקים חפצים לעברם, והיו גם תקיפות בגז מדמיע.

חרף הסכנה הממשית המשטרה מתנהגת בעצלתיים בכל מה שקשור לשמירה על ביטחון המפגינים. המשטרה עסוקה בעיקר בפיזור ההפגנות, תוך כדי הפעלת כוח מופרזת אף על פי שהמפגינים אינם נוהגים באלימות. גם הירידה במספר המפגינים אינה מרפה את ידי המשטרה, והיא מתנהגת כמי שקיבלה הוראה לדכא את המחאה, בשירות נתניהו.

 

אף על פי שהאלימות מלווה את המחאה כמו שיירת אבטחה היקפית, בלתי רשמית, של ראש הממשלה נתניהו עצמו מסרב להתייחס אליה ברצינות וגם אינו עושה דבר כדי להפסיק אותה. כשנשאל על כך במסיבת עיתונאים — לנוכח הצטברות עדויות על מקרי תקיפה של מפגינים בידי בריוני לה פמיליה — גינה באופן רפה את האלימות "מכל צד שהוא" והידהד את השקר, ולפיו האלימות הפוליטית בישראל היא דו־סטרית.

זהו שקר גס, המשרת את מי שמבקש לטפח את האלימות הפוליטית לשם המשך שלטונו. האלימות הפוליטית בישראל היא חד־סטרית: תמיד, בלא יוצא מן הכלל, מימין לשמאל.

קודם שיקרה אסון יש לפעול ברצינות, ביעילות ובלי לגלגל עיניים. המשטרה מחויבת להפסיק להפקיר את ציבור המפגינים, וההנהגה הפוליטית כולה צריכה להתעורר. הכתובת שוב על הקיר.