ינוא 02, 2021 10:35 UTC
  • הניטור האומלל

הידיעה הבאה נשמעת כאילו התרחשה במדינה שבה אין חוק, אין בתי משפט ואין זכויות אזרח. אבל ממידע שהתפרסם בכלי התקשורת המקומיים, זה קורה בישראל. בשנים האחרונות מרגלת המשטרה אחר גולשים באינטרנט. היא מנטרת תעבורה של גולשים מסוימים, ועוקבת אחרי כלל המבקרים באתרים נבחרים. כך עולה ממידע שאושר בידי מקורות טכניים, וממסמכים שהוצגו בפני כלי תקשורת רבים.

לצורך פעילות ריגול זו המשטרה מחייבת את ספקיות האינטרנט והסלולר לשלב בשרתיהן מנגנון שמעביר את פעילות הגולשים דרך מערכת שבה היא שולטת, ללא ידיעתם של האחרונים. המעקב מתבצע ללא פיקוח משפטי, צווי שיפוט או כל בקרה אחרת.

המשטרה לא השיבה לשאלות בעניין, אך לא הכחישה את דבר קיומה של המערכת. לטענתה, כל פעולותיה נעשות כחוק.

רשת האינטרנט נחשבה במשך שנים לטכנולוגיה שתפיץ את בשורת השוויון והדמוקרטיה לכל העולם. משטרים שחסמו את הגישה אליה, נראו כמו אנומליה — מצודות אופל שמרניות שאין כל סיכוי שיוכלו לעמוד בצונאמי של החופש האינטרנטי. אך לאחרונה מתברר שגם מדינות המכנות עצמן "דמוקרטיות מערביות" מבצעות מעקב אחר האזרחים, תוך פגיעה חמורה בפרטיותם.

לשב"כ גישה מלאה לכל תעבורת התקשורת בישראל לפי חוק. עם התפרצות מגפת הקורונה משרד הבריאות לחץ על הממשלה לדרוש מהאזרחים להתקין על הטלפונים הסלולריים שלהם אמצעי מעקב, וכעת מתברר שגם משטרת ישראל יכולה "לפקח" על האינטרנט ותנועת הגולשים.

בחסות הפחדות מטרור, הלבנת כספים או פדופיליה, ישראל ממשיכה לכרסם בחירויות הפרט: עוד ועוד יכולות מעקב וניטור לגופים שונים, לצד עוד ועוד מנגנוני צנזורה ישירים מול רשתות חברתיות, מבלי שהציבור מודע למה שנעשה באמתלת "להגן עליו". על מנת הילחם בזליגה זו של פרקטיקות מסוכנות מהתחום הביטחוני לתחום האזרחי, יש תחילה להשתחרר מהנטייה הישראלית לתמוך בהעצמתם של הגופים הביטחוניים למיניהם.

לא ברור כלל מה התוקף החוקי של פעולות הניטור והמעקב, ומה מצדיק פגיעה כה אנושה בפרטיותם של האזרחים. על היועץ המשפטי לממשלה לבדוק האם המשטרה פועלת בהתאם לחוק, ועל האזרחים להתעורר ולהילחם על פרטיותם.