ינוא 09, 2021 11:00 UTC
  • חטוף כפי יכולתך

באחרונה, שוב נעשה ניסיון לקדם תיקון לחוק יסוד הכנסת, שימנע את פיזורה. באוגוסט, כאשר חלפו 100 ימים מהקמת הממשלה, אמורה היתה הכנסת להתפזר, אבל אז עלתה "פשרת צבי האוזר", ולפיה הכנסת לא תתפזר גם אם לא יעבור תקציב. נורמה חוקתית זו נפרצה והדדליין החדש נקבע לתאריך 23.12. מעמדה החוקתי של פשרת האוזר תלוי ועומד עתה לפני שופטי בג"ץ, ונשאלת השאלה אם מדובר בשימוש לרעה בחקיקת יסוד.

כשסכרים נפרצים, קשה לעצור את הסחף. ואמנם, התאריך החדש הגיע ושוב הכנסת איימה לתקן את חוקי היסוד בן לילה, ולדחות את הקץ ואת פיזורה בשבועיים נוספים. מדובר בביזוי מוחלט של חוקי היסוד וריקונם מתוכן. חוקי יסוד, ובהם חוקים שקובעים את ליבת שיטת הממשל, דהיינו בחירות, מאבדים את משמעותם ונהפכים לכלי בידי פוליטיקאים ציניים, שדואגים בעיקר לאינטרסים הצרים שלהם. חוקים שאמורים לשמש משענת יציבה נעשים כפופים לגחמותיהם הפוליטיות ולשיקולי הנוחות הזמנית של מקבלי החלטות מעטים, שעל ידי סחר־מכר פוליטי מגייסים 61 קולות להצבעה בכנסת.

גם בעבר תוקנו חוקי יסוד במהירות ולעתים תכופות, אבל הכנסת הנוכחית העצימה בגידול מעריכי את הפרקטיקה הזאת. השימוש המרובה שלה בחקיקת יסוד הוא חסר תקדים, והוא מעיד בעיקר על זלזול. ממשלה שחלק ממנה הוקם על יסוד של קולות ליברליים, שהתחייבו לשמור על הדמוקרטיה ועל ריסון וכבוד לחוקי היסוד והמשטר, מתעללת בחוקי היסוד. זאת בשעה שבעולם תיקונים חוקתיים דורשים רוב מיוחד, או הליך מיוחד וארוך שמאפשר דיון ציבורי מעמיק.

עצם התיקון של חוק יסוד הממשלה, שאיפשר את ממשלת החליפיים, נעשה כמעט בלי שיתוף הציבור ומומחי חקיקה, ובוודאי בלי מחשבה על השלכותיו. אחר כך באו עוד תיקונים רבים לחוק יסוד משק הממשלה, שנועדו להמשיך את ניהולה בלא תקציב. ואחרי כן הובאו פשרת האוזר וכעת "פשרת חיים רמון", כתיקונים לחוק יסוד הכנסת.

על הכנסת לנהוג בחוקי היסוד בריסון. עיקום של כללי המשחק פעם אחר פעם לטובת רוב פוליטי שמנסה לשמור על עצמו, הורס את התשתית החוקתית הרעועה ממילא שהממשלה מושתתת עליה, וממיר אותה בעיקרון החוקתי הנשגב של "חטוף כפי יכולתך" — ההפך הגמור ממה שחוקי היסוד אמורים לייצג.