מרץ 12, 2021 09:09 UTC
  • מערבולת וסחר מכר

החטא הקדמון, שפיצל את גוש הימין, הוביל לפיזור הכנסת ה–20 בדצמבר 2018, מנע מבנימין נתניהו להרכיב ממשלה באפריל 2019 והכניס את ישראל למערבולת בחירות, שאינה מצליחה לצאת ממנה כבר כשנתיים, שב לרדוף אותה ערב הבחירות הרביעיות. אלא שהפעם היו מי שדאגו להקדים תרופה למכה.

ממשלת ישראל הודיעה לבג"ץ, כי היא מבקשת להאריך את תוקף חוק הגיוס, הפוטר את תלמידי הישיבות מגיוס לצבא. ובצא כבר החלו להיערך בהתאם לפיקעת החוק.

אלא שאף על פי שבהודעת הממשלה נכתב כי היא הוגשה על דעת בנימין נתניהו, בני גנץ, והיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט — מתברר, ש"הממשלה" ביקשה זאת מבג"ץ אף על פי שגנץ הודיע, כי לא יבקש מבית המשפט לדחות את פקיעת תוקף חוק הגיוס.

ובכן, מה קרה? סגן השר אורי מקלב מיהדות התורה דיבר עם לשכת ראש הממשלה, והשאר היסטוריה. במלים אחרות, הממשלה של נתניהו היא העומדת מאחורי בקשת ההארכה.

אין זה מפתיע. מי שסגר את ישראל, מי שהשבית את המשק, מי שסגר בתי ספר בערים חילוניות ופגע בפרנסה של מאות אלפי שכירים, עצמאים ובעלי עסקים — רק מפני שלא היה נעים לו להטיל סגר רק על ערים אדומות משום שהן ברובן חרדיות; מי שמנהל מדיניות של אכיפה סלקטיבית, ולמעשה פוטר את החרדים מציות לחוק בכל הקשור לתקנות הקורונה; מי שמחוקק חוקי יסוד רק כדי לאפשר מתן כספי תמיכות למוסדות חרדיים, תוך כדי עקיפה של הגבלות התקציב ההמשכי — אך טבעי הוא, שיבקש מבג"ץ לחכות ולא לטפל כעת בסוגיה הנפיצה של גיוס בני הישיבות, עד אחרי הבחירות. שמא יחבל הדבר בברית הקדושה שלו עם שותפיו החרדים — שבלעדיהם אין לו ממשלה.

אם יש שיעור אחד שנלמד בשנה האחרונה הוא, שיש צורך להבריא את היחסים שבין ישראל לבין הציבור החרדי. סוגיית הגיוס לצבא מוכרחה להיות חלק מאמנה חדשה, האמורה להיות מנוסחת בין הצדדים. ואולם המשך הסחר־מכר הפוליטי — שנעשה במחשכים ונועד לתחזק את המשך שלטון נתניהו — הוא ההיפך המוחלט מכך. גם על זה יתקיימו הבחירות הקרובות.