מרץ 27, 2021 05:08 UTC
  • צחנת ההסתרה והצנזורה

ממשלתו של בנימין נתניהו גילתה נטייה עקבית ומסוכנת לפעול במחשכים, מאחורי גבו של הציבור ותוך האפלת התקשורת. המשרד להגנת הסביבה שבית משפט השלום בחיפה הטיל צו איסור פרסום על חקירת זיהום הזפת בחופים. בית המשפט נענה לבקשת המשרד, ואסר על פרסום כל פרט מהחקירה שעשוי להביא לזיהוי כלי השיט החשוד בזיהום.

כרגיל במקרים כאלה, הציבור אמור להשתכנע שהממשלה מסתירה ממנו לטובתו, כפי שהשתכנע בית המשפט מטענת המשרד, ש"פרסומים בשלב הרגיש הזה עלולים לפגוע בחקירה מורכבת עם היבטים בינלאומיים".

הניסיון של הממשלה להסתיר מהציבור את פרטי החקירה של אסון אקולוגי, ולהטיל חיסיון על זהות מבצע הפיגוע הסביבתי, חמור כמעט כמו פעולת הזיהום עצמה. ממשלת ישראל היא החתומה על הבקשה להסתיר את המידע, ובכך היא פועלת באופן בוטה נגד האינטרס המבוהק של האזרחים, ונגד חובתה לחשוף לעיני כל את זהות המפגעים. הציבור הוא קורבן העבירה, וזכותו לא רק להיחשף לחקירה אלא לדעת מדוע הממשלה חושבת שאין לו את הזכות הבסיסית לדעת מיהו העבריין שפגע בו.

מעבר לכך, לא מדובר במקרה בודד, יוצא דופן, שניתן להשתכנע שנסיבותיו המיוחדות מצדיקות הסתרה מהציבור. הצנזורה על חקירת אסון הזפת מגיעה ימים ספורים אחרי שבית המשפט נענה לבקשה נוספת, הפעם של המשטרה, להוציא צו פרסום על חקירה אחרת, זו שהתנהלה סביב התקרית שבה אזרחית ישראלית חצתה את הגבול לסוריה. החיסיון לא הוגבל רק לחקירה עצמה. גם על חלקים מפרטי עסקת חילופי השבויים שבמסגרתה הוחזרה הצעירה לישראל הוטל חיסיון בהוראת הצנזורה הצבאית.

זה לא נגמר רק בצווי איסור פרסום וצנזורה צבאית. בשנה האחרונה ממשלת נתניהו יצאה מגדרה כדי להסתיר את פעילותה מעיני הציבור. היא מתעקשת להסתיר את כל תמלילי הקורונה בישיבות הממשלה והוועדות לתקופה של 30 שנה, כאילו מדובר באירוע ביטחוני ולא במגפה עולמית. למרות ההבדלים בין המקרים, צחנת ההסתרה משותפת. התירוצים נעים מהמדיני והביטחוני ועד לבריאותי והכלכלי, העיקר להוציא את התקשורת ואת הציבור מהתמונה, ולפעול ללא שקיפות ובאין מפריע. הממשלה והמשטרה מצאו דרך יעילה וקלה להימנע מביקורת ציבורית על ידי השתקת הדיון הציבורי.